1, ש"נ, מ"ר סמי' מִכְלְאֹת, בכנ' מִכְלְאֹתֶיךָ, — מִכְלָה של צאן וכדומ', מקום שעוצרים את הצאן שם, כמו רפת לבקר, Hürde; enclos; fold: גזר מִמִּכְלָה צאן ואין בקר ברפתים (חבק' ג יז). ויבחר בדוד עבדו ויקחהו מִמִּכְלְאֹת צאן (תהל' עח ע). לא אקח מביתך פר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עתודים (שם נ ט). — ואמר המשורר: תבוא לפניו היום שועת צבאותיו, תועי צאנו ישובב למרבץ נוהו ומכלאותיו, תזכרנו ראשונות פלאיו באחרונות נוראותיו (ר"י הלוי, אתה כוננת).