ש"ז, מַלְבּוּשֵׁךְ, מַלְבּוּשַׁי, מַלְבֻּשֵׁיהֶם, —  בֶּגֶד, לְבוּשׁ, לזכר ונקבה:  ומושב עבדיו ומעמד משרתו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם (מ"א י ה).  ותעדי זהב וכסף וּמַלְבּוּשֵׁךְ שש ומשי ורקמה (יחזק' יו יג).  ויז נצחם על בגדי וכל מַלְבּוּשַׁי אגאלתי (ישע' סג ג).  ועל כל הלבשים מַלְבּוּשׁ נכרי (צפנ' א ח).  אם יצבר (הרשע) כעפר כסף וכחמר יכין מַלְבּוּשׁ יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק (איוב כז יו-יז).  ומעמד משרתיו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם (דהי"ב ט ד). —  ובתו"מ:  אלעזר (היה ממונה במקדש) על הפרוכות ופנחס על המלבוש (שקל' ה א).  שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול (שבת קיג.).  (שאלה קלאופטרה המלכה את ר' מאיר) כשהן עומדים (בתחית המתים) עומדין ערומין או במלבושיהן עומדין אמר לה ק"ו מחיטה ומה חיטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין צדיקים שנקברים במלבושיהן עאכ"ו (סנה' צ:). —  ובהשאלה:  החילזון הזה כשגדל מלבושו גדל עמו (ר"ש בן יוסי, מד"ר דבר' ז). —  ומצוי בסהמ"א:  מי שרוצה לעשות מלבוש כגון גיניר"א או דומה לה וכו' מי שרוצה לעשות מלבוש כגון זאת או זולתה מצמר ולשום בו עדי המלבוש מפשתן ולתפרן במשי (שו"ת הרי"ף שטז). —  ובהשאלה, בלשון המקובלים:  שהמלאכים האלה נקראים בשם אנשים הכונה בהם על כבוד נברא במלאכים ומשכילי האמת יקראוהו מלבוש כי הוא מלבוש לג' מעלות העליונות הנקראות אדם שהן מתלבשות במדה זו הנקראת מלבוש ומשחרב ביהמ"ק נפלה מדה זו שהיא המלבוש וכבר ידעת כי הנפש היא הנקראת אדם ולא הגוף כי אינו אלא מלבוש הנפש (ר' בחיי, וירא).  והמלאכים הנקראים בשם אנשים הם המתלבשים בגוף אוירי דק נראה לחסידים וזכי הנפשות ובני הנביאים וכו' וזה כלל השתי מדרגות מדרגת גלוי עינים ומדרגת המלבוש וכו' ואחר שמושם נשללים ממלבושם וחוזרים אל הוייתם הראשונה (ר"מ גבאי, עבוה"ק, סתרי התורה כח).  שהמלאכים הנראים בדמות אנשים ודמיונות אחרים שלא במראה הנבואה הם מתלבשים באותה צורה וקורין אותו מלבוש (רשב"צ דוראן, מג"א, חלק שוסינו ג). —  ומַלְבּוּשׁ הנשמה:  לעשות משערות ראשי מחטים לתפור בהם הקרעים שעשיתי על ידיך במלבושי הנשמה (ר"א הכהן, שבט מוסר נב).