* 1, ש"ז מ"ר מְסוֹרוֹת,— כמו מוֹסֵר, והוא מַלְשִׁין: המינין והמשומדים והמסורות מורידין ולא מעלין (תוספת' ב"מ ב לג). המינין והמשומדים והמסורות ואפיקורוסין ושכפרו בתורה (שם סנה' יג ה). אין בן דוד בא עד שירבו המסורות (סנה' צז.). (אסור ללמד את בנו יונית) מפני המסורות (ר' יוחנן, ירוש' פאה א א). עשו תקנת נגזל במסור או לא (אמימר, ב"ק סב.). ממון מסור וכו' מותר לאבדו ביד (שם קיט.). מסור ומפגל (כרית' ב:). הצדוקים והמסורות והרשעים והחנפים והאפיקורוסים (מס' דרך ארץ ב). ושנוא את האפיקורוסין והמסיתים ומדיחין וכן המסורות (אדר"נ טז). אמר להם (אלכסנדר המלך לאנשיו) מי הללו (שמעון הצדיק ואנשיו שיצאו לקראתו) אמרו לו המסורות הללו היהודים שמרדו בך (מגי' תענ' ט). אמרו לו המסורות אלו הן היהודים שהקדימו לפניך מכל כרך וכרך (שם יא). ובסהמ"א: כתוב בספר חפץ שכך אומר רב פלטוי ראש ישיבה מסור פסול לעדות וכו' וכן נפסק דין המסור בשתי ישיבות (סמ"ג מ"ע, סי' ע). מסור (הוא) מלשין המוסר ממון חבירו לאנסים (רש"י ב"ק קיט.). באשר אינו מסור ולא מלשין ולא עושה עבירה שהזהירה התורה עליהן בפירוש (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמיד', נצבים). המסור כנחש והקודם להרגו זכה (תשו' רשב"א קפא). בזמן הזה שגברו המסורות ויש לדיין לחוש מפני סכנת מסירות (לבוש חו"מ, דיינ' יב א).
1 כך גם בסור' מסורא, וכך נקדוֹ לוי, וכך היא הקריאה המקבלה של הספרדים. וי"א שצריך לנקד מסוּרוֹת.