1 עי' הערה לקמן.

2 כך הנוסחה המסורה. ואין ספק בדבר כי נסחה זו היתה כבר בזמן עקילס ותרגום השבעים, כי שניהם העתיקו את המלה כצורתה μεσσαέ. יונתן: מדאשתלי, ואין כונתו ברורה. ריב"ג פרש במשמ' הריסה והאריך בזה, אמר וז"ל: ומנ הד'א אלאצל והד'א אלמעני ושמרתם את משמרת הבית מסח עלי זנה מטע הנה כה מבטנו אצלה מנסח והו הדמא ונקצ'א יריד הדמא ללדולה ונקצ'א ללרתבה אי מנ ע'יר רתבתה לאנ מנ עאדה אלעבראניינ אנ ישמונ אנקאצ' אלרתב הדמא כמא קיל פן יהרסו אל יי' לראות אי כלא ינקצ'וא רתבתהמ וית'למוא מצפהמ אלד'י קיל ענה והגבלת את העם סביב לאמר ואלמעני פיה אנ ישתרכ ג'מיעהמ פי ד'לכ אלוקת פי ח'דמה אצחאב אלדולה ואלח'ארג'ינ ענהא ד'לכ קולה להמ השלישית מכם באי השבת לאנ כל אשבוע כאנוא יתדאולונ ת'לת'ה ת'לאת'ה כקולה להמ איצ'א ושתי הידות בכם כל יצאי השבת פאשרכהם  כלהמ פי ד'לכ אלנהאר פי אלח'דמה כקולה איצ'א ענ אלת'לת'ינ אלח'ארג'ינ ענ אלדולה ושמרתם את משמרת הבית מסח ת'מ קאל ענ אלג'מיע ויעשו שרי המאות ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יצאי השבת ויבאו אל יהוידע הכהן, וענ ד'לכ איצ'א קיל כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות אי למ יברי אחדי אלאידי ולא אצחאב אלדול ענ אלח'דמה פי ד'לכ אלוקת פאלי הד'א ד'הב בקולה מסח אי נאקצ'א ללדולה ואשתראכא פי אלח'דמה, ע"כ, ובעבר': ומן השרש הזה (נסח) והענין הזה (ענין הריסה) ושמרתם את משמרת הבית מסח, על משקל מטּע, הנה כה מבטנו, עקרו מנסח, ופרושו הריסה ונתיצה, ר"ל נתיצת הסדר והריסת המשמרה, כלומר מבלי סדר, כי ממנהג העברים לקרוא התקת הסדר הריסה כמו שנאמר פן יהרסו אל יי' לראות כלומר לא ינתקו סדרם ויפרצו עריכתם אשר נאמר בה והגבלת את העם והענין בו שתשתתפו כלכם בעת ההיא בעבודת אנשי המשמר ומי שאינם מבעלי המשמר הוא אמרו להם השלישית מכם באי השבת כי בכל שבת היו משמרין לשלישית כאמרו להם עוד ושתי הידות בכם כל יצאי השבת, ושתף אותם כלם ביום ההוא בעבודה כאמרו על שני השלישים היוצאים מן המשמר ושמרו את משמרת בית יי' אל המלך ואחר כך אמר על הכל ויעשו שרי המאות ככל אשר צוה יהוידע הכהן וכו' ועל זה נאמר כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות, כלומר כי לא פטר אחד מהם ולא אנשי המשמרות מהעבודה בעת ההיא ולזה כון באמרו ושמרתם את משמרת הבית מסח, כלומר הריסת הסדר והמשמרה והשתתף בעבודה. ע"כ. רש"י: שמרוהו מאד שלא תסיחו דעתכם לשון נואש שלא יהא יאוש בדבר ומם של מסח מן היסוד. רד"ק בפרושו: פי' משמרת מסח שתשמרו ממסח והיא הנתיצה וההריסה כמו ונסחתם מעל האדמה ובמקום הזה הוא הריסת המשמרה על דרך פן יהרסו לעלות אל יי' והזהירם שיהיו במשמרה כאחד זה אצל זה שלא יפרד אחד מסדר המשמרה ללכת אל מקום אחר או יהיה מסח מן הסיח הדעת שישמרו שלא יסיחו דעתם לענין אחר אלא דעתם יהיה למשמרת לשמור את המלך. ע"כ. ובהשרשים: והשם מזה ושמרתם את משמרת הבית מסח פירוש משמרת הבית משמרת מסח כלומר שלא יסח אחד מכם ויפרד מסדר המשמרה ללכת אל מקום אחר ובא כענין פן יהרסו לעלות אל יי' כי הנפרד מהסדר ומהאסיפה כאילו הורס המעמד ונותצו, או יהיה פירוש שלא תסיחו דעתכם לענין אחר רק יהיו עיניכם ולבכם תמיד למשמרת הבית ובענין הזה אמרו רבותינו ז"ל הסח הדעת כלומר שמסיר אדם לבו ומעבירו מהענין ופונה לבו ודעתו לענין אחר. ע"כ. וכך גם החדשים, קצתם כעין פרושם של המפרשים הקדמונים, וקצתם החליטו שהנוסחה משֻבשת והגיהו הגהות מתחלפות, וקצתם רואים בו שע"פ, אך לא עלה בידם למצא דבר מכֻון.

3 עפ"י פרוש רשי, שגם בן זאב הניח אפשרותו.