1, ש"ז, סמי' מַעֲבֵה, — מַעֲבֵה הָאֲדָמָה, תוכה ועמקה, Innere, Tiefe; profondeur; depth: בכבר הירדן יצקם המלך את  (את כלי הנחשת לביהמ"ק) בְּמַעֲבֵה2 האדמה בן סכות ובין צרתן (מ"א ז מו). — ובהשאלה, °מַעֲבֵה הַלֵּב: ללמד לכל נמהרי לב תבונות ועמקי שפתות לדבר בצחות, ולשור נגידי אמרים במעבה לבבי יצקתים צרפתים בטוחות (רמב"ע, תרשיש, פתיחה). — °מַעֲבֵה הַמְלִיצוֹת: ראוי למשורר להיות עניני שירו חזקים, במעבה המליצות יצוקים (ר"י חריזי, תחכמוני יח). — °מַעֲבֵה העשתונות: הציקות במעבה עשתונותיו חמלה וחנינה אהבה ונדיבות (ר"ש פפנהים, ד' כוסות, כוס ישוע' ב). — ובמשמ' עובי: בין כוכבים אשים קנו בעליל לארץ מזוקק ממעבה הגשמיות (שם, כוס ביד ה' א).