ש"ז, מ"ר מִסְתָּרִים, בכנ' מִסְתָּרָיו, — א) כמו מִסְתּוֹר, לאדם ולחיה, לבלתי יראוהו: ואם לא תשמעוהו בְּמִסְתָּרִים תבכה נפשי מפני גוה ירמ' יג יז. אם יסתר איש בַּמִסְתָּרִים ואני לא אראנו שם כג כד. כי אני חשפתי את עשו גיליתי את מִסְתָּרָיו ונחבה לא יוכל שם מט י. דב ארב הוא לי אריה בְּמִסְתָּרִים איכ' ג י. לאכל עני בַּמִּסְתָּר חבק' ג יד. ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מִסְתָּרִים ישעי' מה ג. ישב במארב חצרים בַּמִּסְתָּרִים יהרג נקי וכו' יארב בַּמִּסְתָּר כאריה בסכה תהל' י ח-ט. דמינו כאריה יכסוף לטרף וככפיר ישב בְּמִסְתָּרִים שם יז יב. לירת בַּמִּסְתָּרִים תם פתאם ירהו ולא ייראו שם סד ה. — ובמדר' במשמ' זו: גליתי מסתריו בשביל לגלות את הממזרים שביניהם ר' סימון, מד"ר בראש' פב. — ובסהמ"א: כחיות נמשלו שמתחבאות ביום במסתריהם רש"י ב"מ פג:. — ואמר המשורר: מעון בינה עצם כמו ספיר, דמות לבנה כתם זהב אופיר, והיא שכנה מסתר בגוף ככפיר רשב"ג, לך אל חי. — ב) °עצם הדבר הנסתר: יה אל תגל מסתרי וחיתי אל תעכור, חטאות נעורי ופשעי אל תזכור ר"י הלוי, יצרי. — ומצוי בשאר ספרים: וכאשר הגיע עוד אלינו פירושו לזה הספר ועמדתי על המקומות אשר חטא ונסכל ולא עמד על דבר מסתריהם והיה חושב בעצמו שהוא לא סכלם סהל בן תמים, הקד' פי' יצירה. — ומ"ר °מִסְתָּרוֹת: והוציא את לבי מקרבי וכו' וקצצהו חתיכות וחפש כל מסתרות אשר בלבי ושפך דמי יוסיפון, הוצא' גנצבורג, דף שמד.