1, ש"ז, בכנ' מַעֲלוֹ, מַעֲלָם, —  מעשה של לא עמידה באמונתו לעמיתו, Treubruch; trahison; disloyalty:  אם במרד ואם בְּמַעַל ביי' (עשינו זאת) אל תושיענו היום הזה (יהוש' כב כב).  ויד השרים והסגנים היתה בַּמַּעַל הזה ראשונה (עזר' ט ב).  ויהודה הגלו לבבל בְּמַעֲלָם (דהי"א ט א).  וכל חטאתו וּמַעְלוֹ והמקמות אשר בנה בהם במות (דהי"ב לג יט). —   ואמר בן סירא:  שנואה לאדון ואנשים גאוה ומשניהם מעל עשק (ב"ס גני' י ז). —  ואמר הפיטן:  הקיצו משנתם חרדים במעל עונם, להתודות משוגתם וזדונות מצפונם (ר"י הלוי, ישרים).  מהללך מהללו ואהבתו אהבתך, הירא ממעלו איך ייחל תשובתך (הוא, נאלם).  בקום המן בזה הזמן כשוד שלמן שדדונו, ברוב מעל סף רעל בלי תעל השקונו (פיוט תענ' אסתר, ספרד', איך זרים). — ומ"ר °מְעָלִים:  ואז חללו ראשים כרָשים וקדם זבחו אלים כאילים, ואין עומד באספמיא לנגדם להמרותם ואין מועל מעלים (ר"ש הנגיד, הלי תעש), ועי' עוד מָעַל.