ש"ז, סמי' מַעֲלֵה, מ"ר בכנ' מַעֲלָיו, —  א) מקום בקרקע שהולך הלוך וגבוה, Aufgang; montée; ascent: המה עלים בְּמַעֲלֵה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים (ש"א ט יא). ודוד עלה בְּמַעֲלֵה הזיתים עלה ובוכה (ש"ב יה ל). ומעלות שמונה מַעֲלָיו1 (יחזק' מ לא, לד, לז). — ועם שמות מקומות: ונסב לכם הגבול מנגב לְמַעֲלֵה עקרבים (במד' לד ד). וירדפם דרך מַעֲלֵה בית חורן (יהוש' י י). וצפונה פנה (הגבול) אל הגלגל אשר נכח לְמַעֲלֵה אדמים (שם יה ז). גם אתו הכהו אל המרכבה בְּמַעֲלֵה גור אשר את יבלעם (מ"ב ט כז). כי מַעֲלֵה הלוחית בבכי יעלה בו (ישע' יה ה). הנם עלים בְּמַעֲלֵה הציץ (דהי"ב כ יו). — והמקום היותר גבוה: וישכב יחזקיהו עם אבתיו ויקברהו בְּמַעֲלֵה קברי בני דויד (דהי"ב לב לג). — ובתלמ': השוכר את החמור וכו' להוליכה בבקעה והוליכה בהר אם החליקה חייב ואם הוחמה פטור אם מחמת המעלה חייב (ב"מ ו ג). כל עיר שיש בה מעלות ומורדות אדם ובהמה שבה מתים בחצי ימיהן (רב, ערוב' נו.). — ב) כמו מדרגה לעלות בו לחומה וכיוצא בזה: ועל שער העין ונגדם עלו על מעלות עיר דויד בַּמַּעֲלֶה לחומה (נחמ' יב לז). — ג) דוכן לעמֹד עליו, tribune: ויקם על מַעֲלֵה הלוים ישוע ובני קדמיאל וכו' ויזעקו בקול גדול אל יי' אלהיהם (שם ט ד). — מַעֲלֶה עָשָׁן, א) *מין עשב, השתמשו בו בביהמ"ק כדי שעשן הקטרת יהי מתמר ועולה: אמר ר"ע סח לי שמעון בן לוגא אני ותינוק אחד מבני בניהם (של בית אבטינס) היינו מלקטים עשבים בשדה וכו' אמר לי ראיתי מעלה עשן כנגדי נמתי לו הראני אמר לי שבועה היתה בידם של בית אבא שאין מראין אותו לכל אדם (תוספת' יוה"כ ב ז). של בית אבטינס היו בקיעין בפיטום הקטורת ובמעלה עשן ולא רצו ללמד שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא ומפטמין כיוצא בהן אלא שאין בקיעים במעלה עשן של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה עד הקירות ואח"כ פוסה ויורדת למטה של אלכסנדרין היתה פוסה מיד (שם ו). שהוא נותן בה (בקטרת) מעלה עשן וכו' הא אם לא נתן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מסממניה חייב מיתה (ירוש' יומ' א ה). — ב) °כנוי להצמח המפֹרסם בתִתוּן וטבק, שישאפו עשנו דרך הגרון, Tabak; tabac; tobacco: שחללתי שבתות ה' והייתי שותה אש המעלה עשן בשבת (חמדת הימים א י). למלאות תאות יצרם הרע להבה תלהט רשעים והנה עלה קיטור המעלה עשן כקטור הכבשן (שם, שביתת השבת ד). ולא כן בארצות המזרח כי למרבה לא יאריך שולחנם יותר משעה שעה וחצי ותכף מברכים ברכת המזון וקמים לשאוף המעלה עשן שלהם והמשרתים יביאו לכל אחד מקטרתו (רי"מ חזן, שאר' הנחלה עב). — °שפופרת שדרך בה עולה העשן מהתנור וכיוצא בו: ומחמת דוחק החדר ועצירת העשן עקר המדורה ממקומה ובנאה בזוית אחת באופן שבליטת המעלה עשן על הגג הוא נגד חלון בית בישול שמעון (שו"ת שמש צדקה, חו"מ ב). — §מַעֲלֶה־וּמוֹרִיד2, שֵׁם להמכונה המעלה ומורדת, Fahrstuhl; ascenseur; lift.