א. מַפָּץ

ש"ז, —  שה"פ, שבירה ונתיצה:  והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מַפָּצוֹ בידו וכו' ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו (יחזק' ט ב-ה).

חיפוש במילון: