* 1, ש"נ, מ"ר מַפְסָלוֹת, — כלי אומנות של נגרים וסתתים וכדומ', והוא ברזל ארוך, קצהו האחד יחתך בו ובקצהו השני עפי"ר יכה האומן במקבת להכניס את עֹשפה של המפסלת לתוך העץ או האבן, Falzeisen; burin; groover: מטלטלין את המקבת ואת המפסלת ואת המקדיח ואת הקשתנית ולא יכה במקבת על גבי מפסלת (תוספת' שבת יג יז). המעצד והאיזמל והמפסלת והמקדח שנפגמו (כלים יג ד).
1 משרש פסל, עי"ש. וכך בבנין הפעיל, נקוד בכ"י בודליאנה מספר 2826, כלים יג ד: מַפְסלוֹת. ובמשנ' מנֻקד' נדפסות: והמְפַסֶּלֶת. ת"י וכילפות תהל' עד ו. מפסולת (כך בכ"י), מיפסלת (בנדפס), בסור' פסולא מפַתֵּח אבנים וכדומ'. ופרש רה"ג כמין מעצד רחב שהוא פוסל את העץ. ורמב"ם פרש במשמ' מקצועה, ותרגם: אלממלסה וצורתהא משהורה והי חדידה שבה סכין מגרקה פי דאח'ל עוד עלי תחריפ והי תנקצ' ותרכב ולא יברז מנהא עלי שטח אלעוד גיר קדר יסיר בהא תמלס אלח'שב, ע"כ, ובעבר': המחליקה וצורתה ידועה והיא ברזל דומה לסכין התקוע בתוך עץ בנטיה באופן שיוציאו הברזל או ירכיבוהו ולא יצא ממנו על שטח העץ כי אם מעט ובו יחליקו העץ. אך ממה שנאמר ולא יכה במקבת על גבי מפסלת נראה שהוא הכלי הרשום בפנים, וכך החליט ועד הלשון, וכך פשט השמוש בא"י.