1 עי' הערה לקמן.

2 כך הכתיב והקרי בנוסחה המסורה, ואין ספק בדבר כי כך היתה נוסחת הכתוב כבר בימי חכמי התלמוד. ותרגמו השבעים χαλινός, והוא הרסן שבפי הסוס. אך עקילס תרגם βυϑός, ר"ל מעמקים. ונראה כי הוא קרא מצֻלוֹת. וכבר העיד ככה Hieron, אמר וז"ל: Verbum Hebraicum MESULOTH Aq. et Theod. βυϑόν interpretati sunt, id est, profundum; Sym. πεϱίπατον σύσϰιον, id est, incessum umbrosum. Soli LXX χαλινόν, id est, frenum, transtulerunt … Quod cum ab Hebraeo quaererem quid significaret, ait mihi, non debere nos legere MESULOTH, sed MESALOTH, quod significat phaleras equorum, et ornatum bellicum; et, except hoc loco, in nullo penitus sanctarun Scripturarum volumine hoc verbum reperiri (Field, Orig. Hexapl. Fragmenta). ת"י: כרובת סוסיא, אך לא נתברר בודאות מה פרוש כרובת. וכבר נחלקו חכמי התלמוד בפרוש מלה זו ואמרו: מאי מצילות הסוס אמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומצל ר' אלעזר אומר כל מצילות שתולין לסוס בין עיניו יהיה קדש לה' (פסח' נ.). ובין שני הפרושים נחלקו המפרשים הקדמונ' שלנו. ר"י חיוג גזר מצלות מן צֵל כריב"ל, וכך גם ריב"ג. ורש"י כמו ר"א: הנקישות שתולין לסוס לנוי בין עיניו. ע"כ. וכן ראב"ע: מצלות מגזר' תצילנה צלצלים תלוים בצוארי הסוסים. ע"כ. וכן רד"ק: הם שתולים בצואר הסוסים והם מקשקשים. ע"כ. וכך גם רוב החדשים.