מְצִיצָה

°, ש"נ, — שה"פ מן מָצַץ: שכשיפסק יחזור היין שעלה במינקת במציצתו ויפול לחבית ויאסור הכל (רמב"ם, מאכ' אסור' יב טו). ויתילדו בשדים נפח וצמחים וכו' יוציאו החלב במציצה דקה ואם יהיה זה נמאס יקח אשישת זכוכית ויכניס בה הדד וכו' (מ' אלדבי, ש"א ד ג). הרמונים המתוקים גם החמוצים מציצתם אחר אכילה מועיל (שם ה ג). — °כּוֹסוֹת הַמְּצִיצָה, °כְּלֵי הַמְּצִיצָה, °קַרְנֵי הַמְּצִיצָה: ואח"כ יתלה כוסות המציצה על השוק (נרבוני, אורח חיים, בחליי הפרקים, כ"י שכתר). וקרני המציצה יש בהם תועלת גדולה (שם). ואחר יונחו קרני המציצה גדולים כי זה יעצרו הדם מיד (קאנון ג כא ג ב). ואחר זה בג' ימים יונחו קרני המציצה על השדרה (שם שם ט). ואם נתילדו (הטחורים) מפני מותרות חדות וכו' נצוהו לשים כלי המציצה בשתי שוקיו (מ' אלדבי, ש"א ד ג). כלי המציצה בלעז וינטוזה אנו עוסקים בהם בכל תחלואים הנופלים בעור בין עור לבשר ובכל מיני צרעת (מעשה טוביה, ארץ החדשה י ג). — ובפרט מְצִיצָה במנהגי המילה, הפעולה למֹץ הדם מהאבר המהול: שאין הדם ניתן מחיבורו אלא על ידי המציצה (רש"י שבת קלג.). מלין ועושין כל צרכיה כגון פריעה ומציצה וחוזר על ציצין המעכבין (טור יו"ד רסו). מי שיוכל להיות מוהל לעצמו אצל בניו ראוי לו לעשות המילה בעצמו מלבד המציצה (קצות החשן, ח"מ, נזק' שפב). הרופאים המציאו איזה סמים שמועילים כמו המציצה (שו"ת מהר"צ חיות ס).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים