ש"נ, בכנ' מִקְטַרְתּוֹ, – א) מחבת לקטר בה קטרת: ואיש מִקְטַרְתּוֹ בידו ועתר ענן הקטרת עלה (יחזק' ח יא).  ובידו מִקְטֶרֶת להקטיר (דהי"ב כו יט). —  ב) °כלי לקטר בו תבק: והמשרתים יביאו לכל אחד מקטרתו והעשן כלו עולה מלבא לפומא בקנה אחד (רי"מ חזן, שארית הנחלה עב). כי שמה המצרים כלם יתקבצו יבואו איש את רעהו להתרועע ולהתענג ואיש כלי מקטרתו עם ספל קאווה בידו (שבילי עולם א, מצרים). ועתר ענן מקטרתך עולה אל קורות ביתך (גוטלבר, הקדמ' ממצרים). —  ואמר המליץ: והיה כי תחפץ להעלות ריח ניחוח באפך, תשימנו (את העשב) במקטרת ותציתו באש למרגועך (שד"ל, הליכ' קדם צו). —  °מִקְטֶרֶת המים: מקטרת מים (וואסערפפייפען) אשר העשן סובב סובב הולך ובמים יבא להטהר ואחר יבא אל פה העושן (גוטלבר, ממצרים 7, בהערה).