* 1, ש"ז, — הלֵחָה המעֻבה שיוצאת מהאף, nasenschleim; mucus nasal: כיחו וניעו2 ורירו ומימי האף שלו (ספרא מצורע, זבים ב ג). כיחו וניעו ורירו ומי האף שלו הרי הן כרוקו (תוספת' זבים ה ב). הזוב והניע והרוק (נדה ז א). — ובסהמ"א: מי שאינו יכול להוציא ניעו (רגמ"ה חול' קה:). ויסיר כיחו וניעו וכל הדבר הטורדו ואחר כך יתפלל (רמב"ם, תפלה ד י). או שרק או נע והזיק בכיחו וניעו בעת שהלכו מכחו (הוא, חובל ומזיק ו י). כשיהיה הניע היוצא מן האף מימיו בלתי מבושל (פרקי משה ט). אם כן איך תשליך הניע מחוטמך בעוד שהתפילין עליך (ספ' חסידים, סי' תתרלא). — והשתמשו בו קצתם במשמ' לחה מן הגרון: הנה יצא דם ברקיקה ויהיה מחלקי הפה ולפעמים יצא בנחירה בניע ויהיה מצד הגרון ולפעמים יצא בכיח ויהיה מן הקנה (קאנון ג י ב ב). ויש מדקדקים שלא לאכול אגוזים מפני שהם מרבים בפיו כיח וניע וגורמין לבטל התפלה (הלבוש או"ח תקפג ב).
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה הבאה.
2 כך כאן ובשאר המקורות שהובא מאמר זה, רק במדב"מ (נדה ז א) ניאי, ובנסח' המשנה עם גוף הערבי של פרוש הרמב"ם נועי, אך ביד החזקה ניע בכל מקום. ופרש הערוך ערך נע וז"ל: פי' הליחה היורדת מן האף הוא החוטם. ע"כ. וכך נראה מרגמ"ה המובא בפנים. וכך רש"י ב"ק ג: כיחו רוק הפה ניעו ליחת החוטם. ע"כ. וכבר השיגו התוספות שם על רש"י ממימי האף המנויים עם כיחו וניעו, שמזה נראה כי אין זה דבר אחד. אבל באמת אין זה מכריע נגד פרוש הערוך ורש"י, כי ניע הוא הלֵחה העבה ומימי האף הם הריר הנוזל מן האף כשהאדם מנֻזל. וכבר פרש גם הערוך בערך כח השם ניע בריר, וכן הרמב"ם בפרוש המשנה תרגם בלעאב, וכבר הזכיר תנחום ירוש' שני הפרושים: קיל מכאט וקיל לעאב, ובעבר': י"א שהוא הלחה מן האף, וי"א שהוא הריר. וכבר פשט השמוש במשמ' לחת האף.