1, ש"ז, בכנ' נִינִי, — תולדות, בני בנים לדורותיהם, Nachkomme; descendant: ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי וּלְנִינִי ולנכדי (בראש' כא כג). והכרתי לבבל שם ושאר וְנִין ונכד נאם יי' (ישע' יד כב). לא נִין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו (איוב יח יט). — ואמר בן סירא: נין נמאס. ... ונכד אויל. ... (ב"ס גני' מא ה). — ובתו"מ: נשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו אם אניח נין ונכד של עמלק תחת כל השמים (ר"א המודעי, מכי' בשלח, עמלק ב). שלא יהא נין ונכד לעמלק תחת השמים שם, ומד"ר איכ', תרדוף באף. — ומצוי בסהמ"א, וגם בהרחבה לתולדות בכלל: פרי צדיק הצמחת מגזע לוי עמרם וניניו כגפן ושריגיה (יוסי בן יוסי, סדר עבודה, אתה כוננת). ענה אענך על שאלתך תשובה נצחת, אשר אמרת למה לא שמרו ונינו לא נשחת (תשו' רסע"ג על חיוי הבלכי, סי' 7). אני אליהו הכהן בן גאון נין גאון נכד גאון זצ"ל בפסטאט מצרים בחודש תמוז שמשנת אֹ תֹכֹבֹ (קטע כתי' על ספר פרוש ר"ח, סעדיאנה, שכטר 116). נינין פן תמיתון על אבותם (אזהר' ר"י ברצלוני, אספרה אל חוק). וניני אם אשר דמו לניני עש ברעותם (ר"ש הנגיד, וניני אם). העלי זאת תחשה, יה אביר ישראל, יד אדנים קשה, גברה ותואל, ואני נין משה (ר"י הלוי, יהמו שושנים). ולבות מיחליו הרנין, ורחם על אב ונין, והרג את התנין, אשר בים (הוא, מי כמוך יחיד). רב וצעיר נולדו, לנעקד ונינו התפקדו, ובשבעים מצרימה ירדו (ראב"ע, אחד רבה אמונתך). ופדות אחיש מהרה אל בנים בשבי, נין אב המון ושרה בתי ואהובי (הוא, אלי אסוף פזורה). דברי סבות התעדדו עליהם בנינים יֻסדו ושנים עשר נולדו אלה תולדות יעקב (הוא, אמונת אלהי). כנן גן בעדן ומאכל עסיסים, להנחיל אוהביו יש לניני אב עמוסים (רשב"י הבבלי, אמץ דר, שבת ג אחה"פ). יהי נא שועי נגדך כקרבן שי וכמנחה, ולשבים עדיך נין ישי תשלחה, לקבץ אחד מעיר ושנים ממשפחה (ר' דוד אבן בקודה, דלתיך הלילה). זה יספוד ביקוד לבב ימסה, נין אהרן איך לשפחה ינשא (קינ' לת"ב, ספרד', איך נוי). ליל שמורים הוא זה הלילה, ועתדו אל בחצות הלילה, זה אשר לו יום וגם לילה, חק אהבתו יזכור לניני חָלק לילה (קרוב"ץ ארג'יל, ליל חג הפסח, ליל שמורים). פקוד בית אפרים, ונין אדום הצמת (סדור תימנ' ליוה"כ, אפסו אמונים). רחם על ציון ושלח לאסירת תקוה בגולה ישע וגאולה, שנאני גולים תשיב למקומם ולניני איש תם תשיב ממשלה (שם, אליך אקרא). — ובהשאלה לתולדות בע"ח, נִין יענים, דגים וכיוצא בזה: עליהם יבכיון ניני יענים ותרקוד בת שעירה הצעירה (ר"ש הנגיד, אלוה עז). והוא (הדג הזה) נין הדגה הנאמנה אשר את יונה בלעה (משל הקדמוני ד).