1, ש"ז, — דבש שבצוף הַכַּוֶּרֶת, Honig der Zellen; miel de rayon; honey from the comb: אכול בני דבש כי טוב וְנֹפֶת מתוק על חכך (משלי כד יג). נפש שבעה תבוס נֹפֶת ונפש רעבה כל מר מתוק (שם כז ז). — ובהשאלה לדברים נעימים וכדומ': נֹפֶת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך (שה"ש ד יא). הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש וְנֹפֶת צופים (תהל' יט יא). כי נֹפֶת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה (משלי ה ג). — ובתו"מ: נופת עצמו לא שלי היא (מד"ר בראש' עא). — ומצוי בסהמ"א: ואמר שכל התורות חוץ מתורתנו הקדושה יש בהם תערובת וסיג כנפת הזה שכולל הדבש והשעוה (הרי"צ קארו, תולד' יצחק הקד'). — ואמר המשורר: הקצפת ידידי באהבים ונפש שבעה נפת תבוסו ואלי ניב שפתים ינובון כאמרי אמרו עגור וסיסו (רשב"ג, בחר מהחלי). נופת וצוף בפיך ממולחים מעשה אלהים לא מרוקחים (ראב"ע, איך תחשה). — *נופת צופים: משחרב בית המקדש בטל השמיר ונופת צופים2 ופסקו אנשי אמונה (סוט' ט יב).