°, נופש, ש"ז, — מנוחה, מרגוע: מיחליך בענוי וכופש תחיים בטללי נופש (ר"א קליר, יום מיומים, שחר' יוה"כ, מחז' איטל'). נשמת מלומדי מורשה נקראים בני חפש נצח נוטע לחיי עולם ונופש (מנחם בר מכיר, יוצ' ש"ת, נשמת מלומדי). והם שעשועים לכל שאננים וצדה לדרך לעוברי ארחות ואוזן לחרשים גלויה לשמעם ורואות לעורים לשורם פקוחות ונופש לנפש מבינים וקרב כסילים כמו אש קרב ואנחות (רמב"ע, הקד' התרשיש). אותה נפשי אל מקום נפשה וכלתה אל מקור שרשה (הוא, נפשי אויתיך בלילה). ישרים דורשי נפש אשר עברו חרוניך עליהם ובטיט ורפש טבעו בים מוניך ממך מיחלים חפש עדים באור פניך (ר"י הלוי, ישרים). תן רוב ימותיך להגות בחכמה ומעט מזער מהם לצרכי הגוף ולנופש (ר"י אבן עקנין, ספ' מוסר ב כ). עמק הכחות עמק הנפש להמציא הגוף מרגוע ונופש (ר"י זבארה, שעשועים א, 8). ועתה אל תשמיע קולך אתנו ותמצא נפש פן יפגעו בך האנשים מרי נפש (עמנ' מחב' יד).