° 1, קל לא נהוג.

— הִתפע', °הִתְנַצֵּר, — עשה את עצמו נוצרי: יהיה אדם חסיד ולא ירגיש באיזו דת שיתקרב אם בהיתיהד או בהתנצר או בזולת זה (ר"י א"ת, כוזרי ב מט). כי כל המדברים הראשונים מן היונים המתנצרים ומן הישמעאלים לא נמשכו אחר הנראה מענין המציאות תחילה בהקדמותיהם (ר"ש א"ת, מו"נ א עא). ובעלי הדתות מהמתנצרים והישמעלים קבלו ממנו עונשי גיהנם (רשב"צ דוראן, מגן אבות ג, פט.). והיו ממתינים שם עד שיבאו היהודים להתנצר (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה 65). הדליקו אבוקה של שעוה ושמו אותה ברחוב העיר והכריזו ואמרו כל יהודי שיבא ויתנצר קודם גמר האבוקה יקבלו אותו וכל מי שיבא אחר כך ישרף באש וכו' אמר לי האיש היהודי אין לבי להתנצר (שם לה). — ובמשמ' הִצְטַלֵּב, עשה תבנית צלם, שתי וערב: שספר לי בחור אחד יהודי על אודות אנשי מקומו שהם אדונים לעצמם ואינם ברשות אחרים וסביבותיהם אומה גדולה נקראים חוב"ש ומתנצרים בשתי וערב על פניהם (אגר' הרב ר' אליהו, דברי חכמים סב).