א. סוּד
פ"ע, תָּסוּד, דִּבֵּר סוֹדוֹת: אל תסוד1 בעדת שרים ואל תישן דבר בתפלה (ב"ס, גני' ז יד).
— הִתפ', הִסְתַּיֵד, תִּסְתַּיֵּד, דבר סודות, התחבר, כמו עם בעל סוד: עם פותה אל תסתייד כי לא יוכל לכסות סודך (שם ח יז). [ע]ם מנגינת אל תסתייד פן תלכד בלקותיה (שם ט ד). ככחך ענה רעך ועם חכמים הסתייד (שם יד). לכל זכר אל תתן תאר ובית נשים אל תסתייד (שם מב יב).
1 [אפשר שצריך לנקד בפִע' תְּסַוֵּד.]