*, פ"י, — הכה, בפרט ביד על הלחי, ohrfeigen; souffleter; to slap in th face: סטרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז (ב"ק ח ו). כיצד מבטלה ר' מאיר אומ' עד שיכה בקורנס ויאכל ר' שמעון אומ' אפילו דחאה וסטרה ונפלה הרי זו בטילה (תוספת' ע"ז ה ז). ולא תשנא את אחיך יכול לא תקללנו לא תכנו ולא תסטרנו ת"ל בלבבך לא אמרתי כי אם בשנאה שבלב (ספרא קדוש' פרק ד). פעם אחת סטרתו אמו (של דמה בן נתינה) לפני כל בולי העיר1 ונפל קורדקון שלה מידה והושיט לה (ירוש' פאה א, גני' מצר' 325). לאחר שיקלקל בעיר מסרו לבע' האגמון וחבשו והיה קשה מבעל האגמון וכו' מסרו לבעל הרצועה וסטרו וכו' (שם, סוט' ט יא). פעם אחת הייתי מהלך אחר ר' אלעזר הקפר בריבי ומצא שם טבעת ועליה צורת דרקון ומצא עובד כוכבים קטן ולא אמר לו כלום מצא עובד כוכבים גדול ואמר לו בטלה ולא בטלה סטרו ובטלה (רבה בר בר חנה אמר ר' יהושע בן לוי, ע"ז מג.). — סָטַר סטירה: שומעני אפילו סטרו סטירה ת"ל מכה איש ומת (מכי' משפ' ד). — סָטַר לוע של פלוני: הסוטר לועו של ישראל כאילו סוטר לועו של שכינה (ר' חנינא, סנה' נח:). — סָטַר על פי פלוני: יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע שאילמלא (לא) בא מלאך וסטרו על פיו ביקש לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהילים (שם צב:). — סָטַר מִסְטָר: כגון עבד בשר ודם שאמר לו אדונו המתן לי בשוק ולא אמר היכן ימתין התחיל העבד אומר שמא אצל בסיליקי וכו' עלה ומצאו סטרו מסטר אמר לו על שער פלטרין של אפרכות שלחתיך (מד"ר שמות טו). — ובסהמ"א: וכן כל הקנסות שקנסו חכמים בתוקע לחבירו ובסוטר את חבירו וכיוצא בהן אין גובין אותו דייני חוצה לארץ (רמב"ם, סנה' ה ט). בא אותו שהוא מלמד על הדיבור שהוא יפה וסטרו א"ל למה סטרת אותו א"ל מורי אני למדתי משלי על שלי כי למדתי מן הדיבור על הדיבור וזה בא ללמד משלי על שלו לכן סטרתי אותו (ספ' אורחת צדיקים, השתיקה ס.). ור"י פירש ודאי מי שמבייש לערום או למי שהוא בבית המרחץ בשאר דברים כגון שסטרו או רקק בו חייב בבושת (טוחו"מ, נזיקין ת כ). השוטר סטר לי על הלחי ואני את ידו לא נשקתי (יל"ג, ואלה החובות, כל שירי ה 44).

— פִע', *סִטֵּר, סיטר, בינ' מְסַטֵּר, מְסַטֶּרֶת, — סָטַר בחזקה: סנדל צריך צורת פנים ואפילו מאחוריו משל לאדם שסיטר2 את חבירו והחזיר פניו לאחוריו (נדה כה:). שאלו תלמידיו את ר' אליעזר הגדול אי זהו כיבוד אב ואם אמר להם צאו וראו מה עשה דמה בן נתינה באשקלון והיתה אמו חסרת דעה והיתה מסטרתו בין חביריו ולא היה אומר לה אלא דייך אמי (ר' אבהו, מד"ר דבר' א). מה ראה ממוכן לקפוץ בעצה תחלה וכו' ר' יוחנן אמר תלתא אמוראין חד אמר ע"י שהיתה מסטרתו3 בקורקודין שלה על פניו לכאן ולכאן (שם אסת', ויאמר ממוכן). אבל ארז זה אינו כן הוא עומד (כשגיאו) ומתגאה יצאה רוח צפונית ומניעתו דרומית מצד אחר ומניעתו מזרחית מצד אחר ומניעתו הסער מסטר אותו עוקרו והופכו על פניו נמצא ארז מוטל על שרשו (פרקי רבינו הקדוש יא, הוצ' גרינהוט). — ואמר הפיטן: ואם בצאת מרחם אמי צוית לסטרני על פי וכאשר הייתי אינני כי תושיה נדחה ממני (ר' יוסף ידידיה, כנף רננים, פזמונ' ליוה"כ סז:).

— נִפע', °נִסְטַר, שסטרו אותו: יעקב וכל זרעו נמרט ונסטר לועו הסתיר פניו צור ישעו מרוב עונו (מאיר בן יעקב דלויה, נוגש עלה דיננו, רני ושמחי עז:).