* , ש"ז, מ"ר סְטָנִים, — כמו שָׂטָן: אלא מיכן שאין הסטן מקטריג (ירוש' שבת ב, גני' מצר' 74). ומה תלמוד לומר בעשרים ושבעה בעשרים וחמשה מת סטנו1 נבוכדנצר ונקבר ובכ"ו הוציאו אויל מרודך מקברו וגררו (סדעו"ר כח). בכל הסטנים כולם אין לך רשע כסמאל (ילקו' וילך, בשם מדר' פטירת משה). — ובסהמ"א: ויבאו ימי שלמה בן דוד ויחזק האל מלכותו ויגדל ממשלתו ויכנעו לו השדים והסטני' ויגבר שלמה על מלכי הארץ (ר' קלוני', בע"ח ב ב).