סְטַר

° 1, ש"ז, מ"ר סְטָרִים, סטרין, — צלע, צד, Seite; còté; side: אלו בנות כשהיו באותו העולם היו פורעות את ראשיהן ופורמות סטריהן ויושבות בשוק ובדרכים ומניקות ומחטאות את בני האדם (גנזי שכט' א, גינצבורג 198). מצלעותיו מסטריו כמו ולצלע המשכן זהו שאמרו שני פרצופים נבראו (רש"י, בראש' ב כא). — ועמוד או טור של כתב או של לוח, Spalte; colonne; column: וכך אמר מה טעם דשירת האזינו נכתבת שני סטרים כעדת הלויים שהן עומדין לכן ולכן בשיר (ר"י ברצלוני, הלכ' ספ' תורה, הוצ' אדלר 36). וחלקתי הלוח הזה ברוחב לד' סטרין וכתבתי בסטר הראשון מן הרוחב לפי ארכו כ"ח חלקים ובג' הסטרין מן הרוחב הנשארים לפי ארכן כתבתי הקשת הרבויה לכל מיתר מן א' עד כ"ח (ראב"ח הנשיא, המשיחה והתשברת 69). אם יהיה קוטב העגולה אשר לקחת ממנה הקשת כ"ח אין אתה צריך לטרוח בה אבל תבא במספר הקשת אל סטרי הקשת בלוח הקשתות והמיתרים ואשר תמצא כנגדו בסטר המיתרות הוא אורך המיתר (שם 72). ולהקל מעליך שרטטתי לך לוח אחד וחזקתי עליו המעלות והשברים על סדריהם באורך הלוח וברחבו וכתבתי על סטר הארך א' ועל סטר הרוחב ב' וכו' שום המין הא' בשטר (כך בשין) א' והשני בשטר הב' והעבר אצבעך על אחד מהם כ"א בשטרו ובנכחו (הוא, חשבון המהלכות שער א, כ"י בריט' מוז'). חלקתי הלוח הראשון ברוחב לט"ו סטרין וכו' וחלקתי כל הסטרים מהם וכו' וחזקתי  בסטרים האלה התיכונים ערך המספר וכו' וכותב את החלקה בסטר הראשון (שם שער ב).



1 [כך בארמ' סטרסטרא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים