קל לא נמצא במקומות הקדמונים.

— פִע', יְסַלֵּף, תְּסַלֵּף, מְסַלֵּף, – סִלֵּף דברי פלוני, הפך אותם, נתן להם משמע אחר, לא לפי כונתם האמתי, verdrehen; pervertir; to twist, pervert: ושחד לא תקח כי השחד יעור עיני פקחים וִיסַלֵּף דברי צדיקים (שמות כג ח). – וְסִלֵּף הדרך, עִוֵּת אותה,  verderben, ruiner, détruire; to subvert, ruin: אולת אדם תְּסַלֵּף דרכו ועל יי' יזעף לבו (משלי יט ג). עיני יי' נצרו דעת וַיְסַלֵּף דברי בגד (שם כב יב). משכיל צדיק לבית רשע מְסַלֵּף רשעים לרע (שם כא יב). מוליך כהנים שולל ואיתנים יְסַלֵּף (איוב יב יט). – ואמר בן סירא: בטרם תחקר אל תסלף בקר לפנים ואחר תזיף (ב"ס גני' יא ז). לא תדבר לרשע ויסלף דרכך ויהפכך מבריתיך1. (שם לד). – ובסהמ"א: ואם חייב בהסת אין לחלף שבועה על אשר נגדו לסלף (רה"ג, ש"ש, קבוצ' קונטרס' 81). וסלף בה מי שסילף לשונו בה (רגמ"ה, ערכ' טו:). ובאמרם בזאת לא תוכל לסלף את דבריהם (דונש על מנחם, יעלעו, 86). כל שכן כאשר ישנו המלות ויסלפו  ואין ספק כי בהשתנות המלות ישתנו הענינים (ר"י א"ת, הרקמה, הקד' III). כי אימת הזיפים ופחד המסלפים נפלה עליו (ר"מ הלוי להרמב"ן, מובא באגרת הרמב"ם, כג:). והאץ הנמהר אולתו היא המסלפת דרכו עד שיצא לתרבות רעה (ר"י ב"ר אנטולי, מלמד התלמידים עו:). והרי א"כ היה הש"י מסלף רשעים לרע (ר"י אברבנאל, שמות, ד"ה ואני אקשה). כי צדקת הצדיק חסד וברכה ורחמים אליו לשכניו ולדורו והמסלף דרכו מפקי' עצמו להתרחק מהטוב הנגזר מאת הבורא יתברך (ר"מ אלדבי, ש"א א, ח:). לאוהביו יזהיר שישמרו מהרעות הבאות עליהם ולשונאיו יסלפם  בחכמתו כדי שיחולו עליהם הרעות (יוסף יעבץ, אור החיים, הקד' א). יסלף בוגד דבר יי' מטמון החכמה נסתר מנגד עיניו (ב"ז, ב"ס א כח). ואם משגת נאמני ביתו מסלפת דרך המו"מ יזעף לבו עלי במכתבים קוראים חמס ועול (רמא"ג, קרית ספר לט). – ואמר הפיטן: חזיתו (את האדם) לבד ושחת אעשה לו עזר אם יסלף ארח תהי לו למכשול (אתה כוננת, סדר עבודה, מובא בקובץ מעשה ידי גאונ' קדמונ' ב 112). נפצתם לכל רוח בסלפך לשונם (שם). קלקלו צעדי ישר לסלף ואוצרו הטוב עליהם חלף והפכם משרש דורות לאלף (מה מועיל, יוצ' אחרון פסח). ואם העוו אורח לסלף הזכר רחמיך חוק מלחלף (תאות נפש, יוצ' יוה"כ). בער שקד לסלף עם דת אלף מעט פרחי תלף גבר מרוב אלף (אין צור, יוצ' שבת א חנוכ'). ויתעב את מסלפי דרך וגנויי מפעל ויאהב את מתי שכל ואת יצוב המשפט ואת דרך הטוב (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 36).

– פֻע', °סֻלַּף, בינ' מְסֻלָּף, – שסִלְּפוּ אותו: והקלו זה על נפשם בעבור שהם לומדים מה שלומדים מן התלמוד מוטעה וגורסים מה שגורסים ממנו מסלף והם אינם מרגישים בעבור שנעדרה מהם הקבלה ולא למדוהו מאנשי ההוראה (ר"י א"ת, הקד' הרקמ' V). נהפכה לדרך רעה מסולפה (ר"י הדסי, אשה"כ שסד, אות פ'). מסולפים ומסועפים (שם שע, אות צ').

– קל, °סָלַף פ"ע, – התנהג בְסֶלֶף ובלי יֹשר: וסלף בה מי שסולף בה וחפץ לסלקה שלא תהא בו עוד ישבור רוחו (רש"י, ערכ' יה:). אם תחזה תבל תרומם יד אחי סכלות ותשכיני עלי ע"ש מעלה אל תשאלה הונו ודע כי סלפה צדק בהעלותו ולמאד מעלה (רמב"ע, התרשיש ט נט).