סֶלֶק
° 1, ש"ז, מ"ר סְלָקִים — מין ירק, כמו תרדין2, Mangold; bette; beet: הסלקין קרים וטובים מרבים את הגוף וטובים לכל סם (אסף הרופא 33). ויעשה לו אלו השמנים עם שומן של בקר או במימות הירקות המתיכות במיץ סלקא ומיץ כרפס ומי קמומילא ודומיהם (ר"מ אלדבי, ש"א ד, נט:)
1 [בארמ' סלקא].
2 [מעירוב' כח: מוכח שתרדין חיין הם סילקא חייא, ועי' ברש"י, ברכ' לט. ובאור זרוע לר"י מוינא, הלכ' שבת סי' ס נאמר וז"ל: וסילקא היינו ירק ששמו תרדין כדאמר פ' מי שאחזו אי מריאה קאתו אית ליה תקנתא מאי תקנתי' ליתי שבעה בוני פירמא דסילקא ופירש"י קציצת תרדין, ע"כ.]