סְקִילָה

*, ש"נ, שה"פ מן סָקַל, — ובפרט מיתת בית דין ע"י סְקִילָה, Steinigung; lapidation; death by stoning: ארבע מיתות נמסרו לבית דין סקילה שריפה הרג וחנק (סנה' ז א). אילו לא היתה סקילה חמורה לא ניתנה למגדף ולעובד ע"א (שם ט ג). — בֵּית הַסְּקִילָה, המקום שהיו סוקלים חיבי מיתת סְקִילָה: נגמר הדין מוציאין אותו לסקלו בית הסקילה היה חוץ לבית דין (שם ו א). היה רחוק מבית הסקילה כעשר אמות אומרים לו התודה (שם ב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים