א. סַקָּי
*, ש"ז, מ"ר סַקָּיִים, סַקָּאִים, סקאין, — מי שמלאכתו לעשות שקים, Sackarbeiter; fabricant de sacs; sack maker: נוטל אדם וכו' מחט של יד ליטול בו את הקוץ ושל סקאים1 לפתוח בו את הדלת (שבת יז ב). מחט שניטל חרירה וכו' של סקיים2 שניטל חרירה טמאה מפני שהוא כותב בה (כלים יג ה). גוש מארץ טהרה וכו' וגוש מארץ העמים שיעורן כפיקה גדולה של סקאין (תוספת' שם ב"מ ז א).
1 [במדב"מ: סקיין.]
2 [ס"א: סקאים.]