סֹרֶג

* סורג, ש"ז, —א) מחיצה וגדר בהר הבית שהיה עשוי כמעשה קליעה וסריגה:  לפנים ממנו (הר הבית)  סורג גבוה עשרה טפחים מדות ב ג. — ואמר הפיטן:  חיל  סרג היה גבהו עשרה במשער פרצו ויעברו שער אודך כי, יוצ' שבת ב' חנוכ'.  חיל והסורג  לחרב ולהרג אויה אצבעותי, קינ'. — ב) בלשון המסורה, עגול לסימן על האותיות:  ובזה הם (בעלי המסורה) שומרים ההפסד אשר יפול ממקרי הזמן בהם (במקראי קדש) בקריאתם אדני בכתבם ומבדילם בסורג והוא כינוי להעיגולים אשר רשמו על האותיות ספ' מבין חידות [על המסורה] פתיח'.

חיפוש במילון: