עוּגָב

עֻגָב, כנ' עֻגָבִי, — כלי נגינה: ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור וְעוּגָב (בראש' ד כא). הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים וְעֻגָב (תהל' קנ ד). ישאו בתף וכנור וישמחו לקול עוּגָב (איוב כא יב). ויהי לאבל כנורי וְעֻגָבִי לקול בכים (שם ל לא). — ובתלמו': עוגב זה ארדבלס1 (רשב"ל, ירוש' סוכה ה ו). — ובסהמ"א: עוגב מן כלי השיר אומרים שהוא התוף (לקו"ק ריב). אבוב לחרי זמר השתא לגירדאי ולא קבלוה כלומר עוגב2 שהיה מקדם זמר לנכבדים עכשיו נפל בידי פחותים בעלי אומנות ואין יודעים לקבלו (המאירי, יומ' א, כ:). עגבו עלי עוגבם ויחללו קדש חלילם (יוסי בן יהודה, ניב שפתים, כ"י, ,.Jews' Coll לונדון). ותהי קוראה בספרים חיצונים ופרטת על עגב ומנים (יל"ג נהרא נהרא, ג ו). °ומ"ר עוּגָבִים: ובממלכה השלישית נשים שאננות מנגנות ומענות תופשות כנורים ועוגבים וזמירים (ראב"ע, חי בן מקיץ). דעת העגבים והקולות (נסי ב"ר נח הקראי, לקו"ק, נספח' 9).



1 [צ"ל אדרבליס והוא כמו הרדולים — הרדוליס — הרדוליס (ערכ' י:), ביונ' ὕδϱαυλις, עוגב של מים,  עי' ר"ב מוספיא (ערוך ערך הרדוליס).]

2 [תרג' הארמ': אבובא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים