*, ש"ז, מ"ר עִירָנִים, עירנין, עִרָנִיּוֹת, — כמו עירוני: כגון העירנין הללו (ר' יוחנן, ירוש' סנה' ה ג). מיתיבי ר' שמעון בן אליעזר אומר כחול אם לרפואה כדי לכחול עין אחת אם לקשט בב' עינים תרגמא הילל בריה דרב שמואל בר נחמני כי תניא ההוא בעירניות1 (שבת פ.). למדינה שהיה לה פטרונין אחד בן מדינה ואחד עירני וכעס המלך ובקש לרדותן ואמר המלך אם רודני אתם בפני בן המדינה עכשיו יאמרו אילו היה עירני כאן היה מתקיים עלינו ואילו היה בפני עירני עכשיו הן אומרין אילו בן המדינה שם עכשיו היה מתקיים עלינו (מד"ר בראש' נ, תיאוד'). — ובסהמ"א: וגם סודני אינו מכוער לקרוא לבן כפר עירני וסודני (תשו' הגא' הרכבי תה).