*, ש"ז, נק' עִירוֹנִית,— בן עיר קטנה, קרתני1, כמו עִרָנִי,Kleinstädtler; provincial; rustio: נראין דברי ר"מ בעירוני (ירוש' נדר' ז ד). לעירוני שהיה עובר לפני חנותו של זגג והיה לפניו קופה מלאה כוסות ודייטרוטין והפשיל במקל ושיברן עמד ותפשו (ר' יודן בשם ר' יוחנן בן זכאי ור' ברכיה בשם ר' עקיבא, מד"ר בראש' יט). לעירוני שהיה נשוי בת מלכים אע"פ שמאכילה כל מעדני עולם אינו יוצא י"ח (ר' לוי, שם ויקר' ד). בני ציון היקרים מה היתה יקרותן עירוני שנשא ירושלמית היה נותן לה משקלה זהב וכן ירושלמי שנשא עירונית היו נותנין לו משקלו זהב (שם איכ', בני ציון). ירמיה ע"י שהיה עירוני מענתות היה נכנס לירושלים ואומר לישראל דברים של נחומים (פסיק' דר"כ יד, בובר). למה הדבר דומה לשליח של מלך שהלך לגבות (את העיר) (בעיר) משגבה אותה מצאו עירוני אחד בדרך (לסטים) קיפחו ונטל את כליו ואת המוגבה שהיתה בידו וכו' (תנחומ' אמור כו).— ובסהמ"א: טבח ישראל החליף פרתו עם גוי עירוני על פרתו מה שיש לו בכפר אצל גוי א' (שער אפרים, שו"ס, עט, נו::).