1, ש"ז, מ"ר סמ' עַכְבְּרֵי, כנ' עַכְבְּרֵיהֶם, — א) שרץ הֹלך על ארבע, דר בחורי האדמה ויוצא בפרט בלילה לבקש לו מזון, והחתול הוא אויבו ורֹדפו, Maus; souris; mouse: וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד במקור נדפס 'החלט' וְהָעַכְבָּר והצב למינהו (ויקר' יא כט).  וצלמי עַכְבְּרֵיכֶם המשחיתים את הארץ (ש"א ו ה). אכלי בשר החזיר והשקץ וְהָעַכְבָּר (ישע' סו יז). —  וצלם של עַכְבָּר עשוי זהב: וחמשה עַכְבְּרֵי זהב (ש"א ו ד). — ובתו"מ: צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן שלא כדרכו במועד ובשביעית (מו"ק א ד). עכבר שחציו בשר וחציו אדמה הנוגע בבשר טמא באדמה טהור (חול' ט ו). מפני מה הכל נשאלין על העכבר מפני שעיסקו רע (תוספת' הורי' ב יב). דתנינן גמל פורח באויר ניתני עכבר פורח באויר (ירוש' נדר' ג ב). שאלו תלמידיו את ר"א מפני מה הכלב מכיר את קונו וחתול אינו מכיר את קונו אמר להם ומה האוכל ממה שעכבר אוכל משכח האוכל עכבר עצמו עאכ"ו שאלו תלמידיו את ר"א מפני מה הכל מושלים בעכברים מפני שסורן רע (הורי' יג.). ושוב מעשה בר"פ בן יאיר שהלך לעיר אחת והיו העכברים אוכלים בתחומה של אותה העיר (מד"ר דבר' ג). — ובסהמ"א: והללו סימנין של חלדה שרצא וחרצא ושוקיה דקין והוא מין עכברים (גאוניקה ב, גיצבורג 249). פעם אחת ישב עכבר עם נקבתו אצל חתול וכו' (אלפא ביתא דבן סירא). אך באמרך עצם העפר נשתנה וקבל צורה חיונית עד שנעש' ממנו העכבר הודעת המקרה המשיג לעצם ההוא בהשתנותו מצורה לצורה (ר"י א"ת, רוח חן י). והיו באים עכברים ושומטים את המעי ההוא ושעל החולי צוו לעשות עפולי זהב ועל העכברים שהיו מכים אותם שם צוו לעשות עכברי זהב (ר"י אברבאנל, ש"א ו, ד"ה ויקראו פלשתים לכהנים). — ואלו היה רואה בו דבר מכוער היה מתבייש ונמאס בעיניו והיה מטמין את עצמו באמתחת עכבר מגודל הבושה (נעם אלימלך, הנהג' האדם טו). — ואמר המשורר: כמו עכבר אשר נכנס בתוך חור ועזב חוץ בפי חתול זנבו (ר"י חריזי, תחכמונ' נ). שנאו הדלים אשר מכל טוב חסרים כשנאת הישמעלים את החזירים ובנות החן את בני הנזירים והחתולים את העכברים (עמנו', מחב' כח). — *עַכְבָּר של ים: מתוך שנאמר עכבר יכול אף עכבר של ים יטמא (ספרא שמיני פרש' ה). — °עַכְבָּר מדברי: ואם יתלה עליו (על הנכפה) ראש עכבר מדברי יתרפא מן הנפילה (נרבוני, או"ח ג יא, כ"י ביהמ"ד שכטר). — עַכְבַּר פרעה: ואב"ן אד"ס הוא עכברא פרעה אם ילקח אותו ב"ח ויחפף אותו בעקיצתו יבריא מיד (פרקי משה כא). — עַכְבָּר מצרי: זאת החיה המסוכנת (צפרדע של משה) גדילה והולכת כל זמן שמזקנת ומארכת ימים מאד אלא שברא לה הקב"ה העכבר המצרי הגדל בכרכי נהר נילוס לאויב ולשטן לה בכל דרכיה (מודע לבינה, אגר' ב, י.). — עַכְבָּר גדול: מה שנסתפק מעלתו אי עכבר גדול שקורין (ראטץ) יש לו דרוסה (חתם סופר יו"ד נח). — עַכְבַּר הרים: רוב עושרו (של חצי האי קמצ'טקה) חיתו יער לרוב שועלים מכל מיני צבעים צאבעל עכבר הרים וכו' (ר"ש בלוך, שבי"ע ג, רוסיא באזיא, ו.). עַכְבָּר דולג: (בארץ ערב ישנם) קופים לרוב אשר ישחיתו את אילני קאווע עכברים הדולגים (יערבויאס) עכברי פאראנייס הערביים יאכלו גם את בשרם (שם כא:). — עַכְבַּר האגוז: עכבר האגוז דומה לשאר עכברים אך הוא אוהב לאכול אגוזים משאר פירות (ברוך לינדא, ראש' למוד' א ו, יב.). — עַכְבָּר הכיס: עכבר הכיס ארץ מולדתו הוא אמריקא גדול כחתול הבית (שם). בין הרבה חיתו יער אשר שמה (בהודו) ימצא גם חיתו כיס והוא ממין עכבר הכיס (ר"ש בלוך, שבי"ע ג, הודו, נח:). — עַכְבַּר השדה: עכבר השדה דומה לעכבר הבית ומשכנו תמיד בשדה (ברוך לינדא, ראש' למוד' א ו, יא:). עַכְבַּר המערי:  העכבר המערי גדול כחתול שם, יב.. — אֹזן הָעַכְבָּר, מין עשב: ואלו ג' עשבים שהזכירו נכנסין ברפואות הרבה ושמותם ברפואות מטה הרועה ואזן העכבר וחי לעולם (שו"ת בדבר למוד החכמות, ד"ח סד). — ב) שריר שבגוף, Muskel; muscle: ועוד יש שמונה מוסקולי והם כמו חתוכי בשר בצורת עכבר בלשון לאטינו נקרא מוס (ר"י צהלון, אוצ"ה ט ד). העכברים (מוסקעלן) הוא שם הכולל לחתיכת בשר מעשה רשת מפתילים וורידים דקים מתעקמים מלובשים בעור דק תוארו כצורת העכבר ויוכל להכווץ ולהתפשט כמו העכבר (ברוך לינדא, ראש' למוד' א ט, מא:). שם מוקושלי הוא שם כולל חתיכה בשר תואר כצורת העכבר ויוכל להכווץ ולהתפשט והוא מורכב מעורקים וגידין וחללים (ברוך משקלאוו, עמודי השמים, תפארת אדם, י:). והעכברים הם מספר גדול אשר הגוף מכוסה עמהם מאוד מאוד באין מקום פנוי (שם). עכברי העיניים הם י"ב המניעים את העין למעלה נק' עכברי הגאווה מפני שהגיא יש לו גבתות העינים (שם יא.). והמניעים את העין למטה נק' עכברי הענווה מפני שהעניו שח עיניים (שם). וכמו כן שני זוגות המניעי' את העין למטה באלכסון ונקרא עכברי האהבה מפני שהאוהבים מביטים א' על חבירו והופכי' את פניהם לכל צד נגד האוהב (שם). עכברי התנוכים של הגרון הם י"ד במספר ז' בכל צד (שם יא:). והנה בתוך שני העוקצים העומדי' לצד פני הגוף קבועים ומחוברים הקצה הא' של עכברי הרקות הנק' בל"ל מושקאלי טעמפאראליש (שם יז.). — זנב הָעַכְבָּר , דֹּפֶק, Puls; pouls; pulse: ותשים הדפק אשר נקרא זנב העכבר החוזר פעם שנית (פרקי משה ד). יש מין (דפק) ונקרא זנב לעכבר ונדע לכל איש משכיל וגבר (שלמה רובאברגויש, חרוזי אבן סינא, כ"י ברלין). לוח סוגי הדפקים וכו' זנב עכבר וכו' (טוביה כ"ץ, מעשה טוביה ב ד ב).