עַכְבּוֹר

°, ש"ז,— כמו עַכְבָּר: ובשאר בעלי חיים כמו הכלב שוקק בעצמות החתול בעכבור השממית בזבוב וכן הרבה ביתר בעלי חיים (טוביה כ"ץ, מעשה טוביה, בית חדש ג ג).— עַכְבּוֹר ראש, גנב, רמאי: מלך מלכי אדמה גזר שלא יהא יומא דשוקא כי אם פעם או שתים בשנה וכו' ויצו את עבדיו שלא יבואו שמה כי אם הפרתמים ועבדי המלך הסרים אל משמעתו ואנשי אמת שונאי בצע ומהחמסנים והחוטפים ומעכבורי ראש בל ימצא (אורי וישעי, שער התפלה ז, למברג, לג:.).

חיפוש במילון: