עַלְמָה

ש"נ, מ"ר עֲלָמוֹת1, — א) ש"נ מן א. עֶלֶם, Mädchen, junge Frau; jeune fille, femme; girl, young woman: הנה אנכי נצב על עין המים והיה הָעַלְמָה היצאת לשאב מים וכו' (בראש' כד מג). ותאמר אחתו (של משה) אל בת פרעה האלך וקראתי לך וכו' ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך הָעַלְמָה ותקרא את אם הילד (שמות ב ז-ח). הנה הָעַלְמָה הרה וילדת בן (ישע' ז יד). קדמו שרים אחר נגנים בתוך עֲלָמוֹת תופפות (תהל' סח כו). שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים דרך הנשר בשמים וכו' ודרך גבר בְּעַלְמָה (משלי ל יח-יט). לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עֲלָמוֹת אהבוך (שה"ש א ג). — בחצרות המלכים לפנים, האשה במדרגה השלישית, מלכה, פלגש, עַלְמָה2: ששים המה מלכות ושמנים פילגשים וַעֲלָמוֹת אין מספר (שם ו ח). — ב) עֲלָמוֹת, כנוי לקול הדק, כמו קול העֲלָמֹות3 Soprano, falsetto: למנצח בני קרח על עֲלָמוֹת שיר (תהל' מו א). וזכריה ועזיאל וכו' (ממֻנים לנגן) בנבלים על עֲלָמוֹת ומתתיה וכו' בכנרות על השמינית לנצח (דהי"א טו כ-כא). — ובמדר': עתיד הקב"ה לעשות ראש מחולה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר שיתו לבכם לחילה לחולה כתיב לחולה שהם חלין לפניו כעלמות ומראין עליו באצבע (בשם ר' חנינא, מד"ר קהל', אין זכרון). — ואמר הפיטן: כרתה ברית עם עלמה תופפת גועה ונאספה ולא היה מים (ר' יוסי, אזכיר גבורות, סדר עבודה). עדי יפיה הגידו למלך עלמה שאין כמוה בפלך (ר' יוסף בר שלמה, אודך כי, שבת א חנוכ'). מעטפת בעדיה כעלמה (ר' יוסף אבן חסדאי, הלצבי חן, שער השיר 29). עלמות מחטבות לתופף שירי סגן (גנזי שכטר ג, דודסון 71). — ואמר המליץ: ורמונים לחייהם כעלמות והמה ממאור עין איש צפונים (ר"י חריזי, תחכמונ' לב). על מה עלמה על מעל מה עת ישקוט עת ידוד או בו תחפוץ או יד תקפוץ ותצו לו לין דוד או לנדוד (עמנו', מחב' ז). האם בחשוק צביות ועלמות תקבל את פני יוצרה וצורה (שם ח). עלמה גברת עלמות (כ"י בריט' מוז', שירי תימן, באכר 41). שדי עלמה תוך לבי (שם). — ובהשאלה, כנוי לשירות: ושירותי חלי כתם ואיה אנוש יכיר פניני שיר ומלות עלמות לא ידעם איש ואיכה לאישים בוערים יהיו בעולות (רמב"ע, דיואן קה, בודל'). — ואמר המשורר: יונתי זיו יפעתך דמה לכסיל וכימות ואני לאהבתך אשיר שיר על עלמות (ר' עיראקי הכהן, ספ' הפיזמונ', שירים תימנ', לה:). — ובשתי המשמעות: ראה מה נעמה עפרה תשורר עלי כנור ותופפות עלמות יספרו נעים יפיה בשירים והיא להם תשורר שיר עלמות (רמב"ע, התרשיש ב פה). יפי קול קדמו כנור ליפות ושרים אחרי נוגנים חליפות עלמות לעלמות נעלמות (ר"י הלוי, יפי קול). 



1 [בכנענ' עלמת (לידזב' 342).]

2 [בתדמור' משמש גם במובן זונה.]

3 [כעין זה בעקילס έπἰ νεανιοτᾐτων, והשבע' ות"י והסורי והירונ' תרגמו נסתרות, מן א. עלם; וכן רד"ק. וסומכוס תרגם נצחיות מלשון עולם ועד. מנחם ורש"י מפרשים שהוא שם כלי זמר. וכן גרץ סֹבר שהוא כלי זמר שבא מן ארץ עילם, כמו הגתית מן העיר גת. וראב"ע פרש שם פיוט, וכעין זה ריב"ג. מנחם מחבר לכאן גם על מות לבן (תהל' ט א), עי' גם רש"י בפרושו וראב"ע וכן אחרים, עי' לקו"ק לפינסקר ריב, וכך גם החדשים. ועי' גם (דונש, תשו' על רסע"ג 69). ועוד סֹברים החדשים שגם על מות (תהל' מח יה) שיך לכאן, ושצריך לחברו אל א ט. ועי' עלמות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים