עָלֶם, מ"ר °עֲלָמִים, ש"ז,— אדם אחרי שנות הילדות, כשהגיע לימי נערות והבחרות, נרדף עם נער,  Jüngling; adolescent; a youth: וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה הָעָלֶם (ש"א יז נה-נו). והנה אשלח את המלך לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה וכו' ואם כה אמר לָעֶלֶם הנה החצים ממך והלאה וכו' (שם כ כא-כב). — ובסהמ"א: עלם זכור יום מפני זוקן תנוד כנוד צפור דרור מקן (עמנו', מחב' ד). וירץ לקראתם כנער ועלם להזדרז למצות השם (ר' אברהם סבע, צרור המור, וירא, יט:.). ר' נחום ידע עד מאד כי אין לאל ידו להשיב חרפה אל חיק העלמים האלה ודברים אין בפיו להוכיח מעלתו עליהם (ר"א ברוידס, הדת והחיים א, 14).