* 1, ש"נ, — א ) חֹזק ואֹמץ, כמו בימי העלומים: ד"א על כן עלמות אהבוך בעלמות ובזריזות (מד"ר שה"ש לריח שמניך) .— ובסהמ"א: ותלך העלמה הלכה בזריזות ועלמות כעלם (רש"י, שמות ב ח). ואמר הפיטן: נקבה תסובב גבר פרק שיר נחל סוד נהוג עלמות כעלמות תופפות אחר חיל (אמונתך אמתי, יוצ' שבת ר"ח. הוא ינהגנו עלמות הוא ינהגנו עלמות הוא ינהגנו בלי עלמות (קינ', מחז' רומני). — ב) ובמשמ' ימי העלומים: כקבלת העלמות אחר הילדות והבחרות אחר העלמות והזקנה אחר הבחרות וזו היא סבה מצד הטבע (ר"א מוירונא, תגמ' הנפ', יג.). ושם איש כנוי לתחלת המעמד שנכנס בו האדם אחר צאתו ממעמד הנערות והעלמות (רש"פ, יריעת שלמה א א י, ל:). — ואמר הפיטן: השב אותי לעלמותי קץ פדותי נא תמהר משיחנו לעירנו ולהיכלנו אל נא נהר (פנחס, החלוץ ט ב, 46). — ג) ובמשמ' נצחיות, כמו עולם, א. עלמון: ארח צדקה ועלמות נחית דבריך אמץ להעצים עשות רוצנך ודבריך סליח' מנח' יוה"כ
1) [יש לחבר לכאן גם תהל' מח יה; הוא ינהגנו על מות, שנכתב במסורה בשתי תיבות, אבל הקדמונים גרסו בתבה אחת. וכן בירוש' מגי' ב ג, פרשו וז"ל: עלמות בעלימות בזריזות כאילין עלמות, ע"כ. וכן ת"י: ביומי טליותנא. וכן מביא דונש בשם רסע"ג (תשו' 139), ור' משה אצל ראב"ע. וכעין זה רש"י: כאדם המנהג את בנו הקטן לאט, ע"כ. והשבע' והירונ' תרגמו מלשון עולם ונצחיות, וכן תרגם סומכוס, וכן פרשו מנחם ורעב"ע. וכעין זה שם בירוש', וז"ל: הוא ינהגנו לעתיד לבוא, ע"כ: וכן במדרש שוחר טוב, כאלו היה מנֻקד עֹלָמוֹת. ועוד אמרו שם, וז"ל: תירגם עקילס אתא גסייא, עולם שאין בו מות, ובאמת כן מובא בהקספלה בשם עקילס ἀϑανασία, עי' פילד. וזה שנוי גרסה: אל מות, או כמו שתרגם הסורי לעיל מן מותא. ודונש נדחק לפרש מלשון נעלם ונסתר. וחלק עליו ראב"ע, שפת יתר ק. ובעלי המסורה שחלקו לשתי תיבות פרשו כמו עד מות, עי' ראב"ע ורד"ק בשרשיו.]