פ"ע, עָמְלָה, עָמַלְתָּ, עָמַלְתִּי, עָמְלוּ, יַעֲמֹל, עָמַל, וכו', עָמַל האדם, עָבַד, יָגַע, עָסַק בעבודה, mühsam, arbeiten; travailler, peiner; to labour, toil: אתה חסת על הקיקיון אשר לא עָמַלְתָּ בו ולא גדלתו (יונ' ד י). אם יי' לא יבנה בית שוא עָמְלוּ בוניו בו (תהל' קכז א). נפש עמל עָמְלָה לו כי אכף עליו פיהו (משלי יו כו). מה יתרון לאדם בכל עמלו שֶיַעֲמֹל תחת השמש (קהל' א ג). ופניתי אני בכל מעשי ידי ובעמל שֶעָמַלְתִּי לעשות (שם ב יא). ולאדם שלא עָמַל בו יתננו חלקו (שם כא). אשר יַעֲמֹל האדם לבקש ולא ימצא (שם ח יז). —  ואמר בן סירא: כי בעבודתה מעט תעמל ולמחר תאכל פריה (ב"ס גני' ו יט). ראו בעיניכם כי קטן עמלתי והרבה מצאתי מנוחה (שם נא כז). — ובתו"מ: ואם עמלת בתורה יש (לו) שכר הרבה ליתן לך (ר' מאיר, אבו' ד י). מאי קרא שנאמר נפש עמל עמלה לו וכו' הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר (ר' יצחק בר אבודימי, סנה' צט:). זו היא שילום עבודה של מ' שנה שעמלתי עד שהיו עם קדוש ונאמן (מד"ר דברים יא). משלו ד"ת בזיין מה הזיין הזה מתקיים לבעליו בשעת מלחמה כך ד"ת מתקיימת עם מי שעמל בהן (ר' שמעון בר' נחמן, שם שה"ש ישקני). וכל עומלי תורה עומדים משנתם (בחצי הלילה)  ויגעים בתורה (פסיק' רבת', ויהי בחצי הלילה). — ובסהמ"א: קראתי ושמעתי ועמלתי בדברי מצות וכו' (גנזי שכט' א, גינצבורג 194). כי מרוב היות נפשו לאסוף הון עומלת יגדל חטאה וישרה ימעט (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה 7). שיום השבת הוא סבה לזרז האדם במלאכתו בשאר הימים כי אם לא ידמה האדם קץ לעמלו יקוץ בו ויעמול בעצלה ובכאב לב (ר"י אנטולי, מלמד התלמידי', סט.). 

— התפע', *הִתְעַמֵּל, — כמו קל, עשה איזו פעולה עד שהתיגע: אין רצין בשבת כדי להתעמל אבל מטייל כדרכו (תוספת' שבת טז (יז) כב). — וכן הִתְעַמֵּל בסוס, רכב עליו עד שהתיגע: ומעשה בהלל הזקן שנתן לעני בן טובים סוס אחד שהיה מתעמל בו ועבד אחד שהוא משמשו (ספרי דבר' קטז). — ובסהמ"א: כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכחו מתחזק (רמב"ם, דעות ד יד). אמנם הנשר הוא ידוע כי הוא מתעמל בבניו יותר מדאי (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי ל, ד"ה לעלוקה). נעם דבשי לחכי ואתעמל גם אני לעשות כמתכנתו (יל"ג, אגרות א ג). — *ובפרט שפשף את גופו בכח, massieren; masser; to massage, הניע גופו בתנועות מיגעות, exerzieren; prendre de l'exercice; to take exercise: סכין וממשמשין בבני מעים אבל לא מתעמלין1 ולא מתגרדין (שבת כב ו). הנכנס לבית המרחץ אין מתעמל2 ואין מתגרד על השיש (כלה רב' י). — ובסהמ"א: קודם שייגע ויתעמל ואחר שייגע ויתעמל (רמב"ם, דעות ד טז). ויזו' במזונו' ממהרו' להתעכ' ועושו' ליחה טוב' ויתעמל התעמלו' ממוצע (ר"מ אלדבי, ש"א ד, סח:). 

— פִע', *עִמֵּל, בינ' נק' מְעַמֶּלֶת, — עשה שֶיִּתְעַמֵּל: אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסת מפני שמעמלת ומרפא (ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן, שבת קמז:). — ובסהמ"א: ואמנם יניע האברים השפלים כלם לבדם והיא תנודה שיהיה האדם תולה עצמו מן חבל או משתלשל מבריח יאחז עליו גופו ולא יסור מהניע הרגלים ויעמלם (קאנון ג א א כג). — ובמשמ' שפשף בכֹח: כשהתאנים לחים כותשין אותן במכתשת ומעמלין אותן בידים ועושין מהן כעיגולי פת (הערוך ערך דבל). 

— הִפע', °הֶעֱמִיל, — כמו פִע': ויעמילהו קצת בידיו (ר"י צהלון, אוצה"ח, יב.). וכן טוב להעמיל הגוף ע"י בגד ועל הכתפים (שם יט::).