ש"ז, סמ' עֲנַף, כנ' עַנְפְּכֶם, מר' עֲנָפִים, כנ' עֲנָפֶיהָ, — א) עַנְפֵי האילן, הנצרים והבדים שיוצאים מגוף נוף האילן ושעליהם העלים והפרי Zweig; branch(e); bough: ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וְעָנָף עץ עבת (ויקר' כג מ). אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות עָנָף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת (יחזק' יז ח). בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא עָנָף ועשה פרי והיה לארז אדיר (שם כג). הנה אשור ארז בלבנון יפה עָנָף וחרש מצל (שם לא ג). ואתם הרי ישראל עַנְפְּכֶם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל (שם לו ח). כסו הרים צלה (של הגפן) וַעֲנָפֶיהָ ארזי אל (תהל' פ יא).— שׁרֶש וְעָנָף, הַכֹּל, כלום: אשר לא יעזב להם שרש וְעָנָף (מלאכ' ג יט). — ואמר בן סירא: כזית רענן מלא גרגר וכעץ שמן מרוה ענף (ב"ס, גני' נ י). וישים קנו בעופיה ובענפיה יתלונן (שם יד כו). — ובתו"מ: כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין (ר' אלעזר בן עזריה, אבו' ג יז). את שענף עצן דומה לקליעה זה הדס (ספרא אמור פרק טז). אין תימר זרגונה ענפיו חופות את רובו ואינו עולה כמין קליעה ואי זה זה הדס (ירוש' סוכ' ג ב). ענף עץ עבות שענפיו חופין את עצו (סוכ' לב:).— ובסהמ"א: שוטיתא פי' ענף של הדס שמשחקין בו למשתה (הערוך ערך שט).— ואמר המשורר: נראו בני התור בארצנו מראש ענפים זה לזה יקרו (ר"ש הנגיד, הנה ימי הקר). דעי כי אין בידיך מאומה אבל עץ ייבשו מחר ענפיו היי לפני אלהיך ומלכך אשר באת לחסות תחת כנפיו (ר"י הלוי, יחידה שחרי). ומטה רשע צץ וענף חבלים חלק אל באפו (רשב"ג, סדר עבודה ליו"כ, הצופה לח"י ו א, 65).— ב) °בהשאלה, חלק מדבר, פרט מן ענין, כמו סעיף ג): וישארו דברים אשר קוו כי ישמרו בשבתם בארץ כי מענפי החקות הנה (סעדיאנה שכטר, 5). ונמשך לזה ג"כ שלא ידעו שרשי הדת ועיקריה אשר בהם ראוי שיהיה רוב עיונם ודיוקם ולא ענפיה אשר יספיק בהם עיון מעט (ראב"ד, אמו"ר 2). וחלקי החכמה הטבעית שהם כמו הענפים מהם מלאכת הרפואה וכו' (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' 52). ענפי חכמת האלהות מהם ידיעת איכות הנבואה והתעוררות האלוהי וכו' (שם 55). הנה הוא (האמונה בנצחיות התורה) ענף מסתעף משליחות השליח (ר"י אלבו, העקרים א כג). עתה נרצה להודיע שרשי המדות וענפיהם ותועלתם ונזקם (אורחת צדיקים, הקד' סוף). והנה ראתה החכמה העליונה היות ראוי שזה ההשתדלות יתחלק לשרשיי וענפיי פירש שיהי' בתחלה זמן ההשתדלות לשרשים שבתולדות ואח"כ לענפים שבהם (רמח"ל, דרך ה', ב ד). — עַנְפֵי עֲנָפִים: אלו עיקרים גדולים שיכולים דואג ואחיתופל וכיוצא בהם להוציא בהם ספקות וענפים וענפי ענפים כדמפורש בתלמוד (תשו' גא' ליק יט).