ת"ז, נק' עֲנֵפָה, — שיש לו הרבה עֲנָפִים: אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וַעֲנֵפָה היתה ממים רבים (יחזק' יט י). — ואמר הפיטן: סבבום עשרה עדים במכה טריה פצו צאי כלה ענפה ופוריה (ר' יוסף טוב עלם, אז כארשת, יוצ' שה"ג).