°, פ"י,— עשה ענפים, רק בינ' פעו' עֲנוּפִים,— כמו עָנֵף, ואמר הפיטן: בעץ ארז לענופים כארז באזוב לנדכאים כאזוב (ר"א הקליר, אין לשוחח, יוצ' שבת פרה).

— הִפע', °הֱעֶנִיף,— כמו קל: [ותשרי]שו ותעניפו ותעשו שרשים למ[טה] וענפים למ[עלה] (רסע"ג, מספ' הגלוי, ריג).שלום מעניף ע[ד שמי] מרומים ומצליל עד יצוק הדומים (בן מאיר, שם). קרן משיחו ירים ויניף ונצר שרשיו יפרה ויעניף יסיר אפר וישים הצניף הטהור על ראשו (ר' יצחק, יוצק יום, יוצ' שבת החדש, קרוב' ארגו'). —  האם נותרה שורש עקרו מלהשאיר שורש מפריח ומעניף (מעשה בוסטנאי, ד"ה ויחלום המלך).

— הָפע',°הָעֳנַף, — שהעניפו אותו, שנעשה לענפים: ושלום כבודכם יפרה וירבה וידגה ויעצם ויושרש ויוענף ויסולסל לעולם שלום (רסע"ג, מספ' הגלוי, רכ). אשרי אבות כזה הענפו הורים עמסו אתו וילדו (סעדיאנה, שכטר 68). ראש מצנף גבוה מוענף להגסה מרצה בן דוסא הורן (ר' משה בר' בנימין, מתני אחזו חלחלה, שחר' יו"כ, מחז' איטל' ב, עט:).

— נִפע', °נֶעֱנַף,—  כמו הָפע': וכן האילנים אם היו נענפים ונפרחים מן מיני מאכל (ר' ברכיה הנקדן, ספ' החיבור כא, גאללאנץ 21).

— הִתפע', °הִתְעַנֵּף, — עשה ענפים, נתחלק לענפים: כמו שההשתרגות והחלוקה הנזכרים מתחילים ממקום צר ויתענפו לרחב יחייבוהו ההתפשטות (קאנון א א א ב). ויתענף ממנו אצל כל חולייא שריג ויכנס בה ויתפזר וכו' והעורקים אשר יבואו לרחם מהצדדים מתענף מהם עורקים עולים אל השד וכו' ויתענף בו ענפים ושריגים (שם א א ה ה).