עֲנָפִי
°, עֲנָפִיִּי, ת"ז, — של העָנָף, כמו עָנָף: והנה ראתה החכמה העליונה היות ראוי שזה ההשתדלות יתחלק לשרשיי וענפיי וכו' (רמח"ל, דרך ה' ב ד). החלק הג' מהקנה הוא חלק הקנה הנכנס לתוך הריאה ושם נק' ענפיי כי כיוון שהוא נכנס לריאה אז הוא שולח פארותיו וענפיו לצידי הריאה (ברוך משקלאוו, עמודי השמים, תפארת אדם, כד).