קל, פ"י, עֲנָקַתְמוֹ, — עָנַק את פלוני, היה לו לעֲנָק, — ובהשאלה במליצה עֲנָקַתּוּ גאוה וכדומ', שהיתה לו הגאוה כמו עֲנָק לצוארו, שהיה גאֶה מאד: בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו לכן עֲנָקַתְמוֹ גאוה יעטף שית חמס למו (תהל' עג ה-ו). — ואמר המשורר: הנה ענקתך גאוה על כלנו וממרום תדבר לנו (ר"י הריזי, תחכמוני ד). לבלי ירום לבו גאוה כל תענקהו (שלום הכהן, ניר דוד ב, 28). — וכמו עָנַק הִפע' א): בבטן יצרהו ודם אם להיניקו וטובו ענקו באפלו וחנותיו (ראב"ע, בשם אל אשר אמר). והקים מחלציו האלהים כמותו שר בתוך אום הקנויה ענקהו בחכמה עם תכונה ויראת אל אשר שוכן עליה (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 12). — *כמו עָנַק הִפע' ב): שהיו (הענקים) עונקים1 גלגל חמה ואומרים הורד לנו גשמים (ר' אחא, מד"ר בראש' כו). ילידי הענק שראוהו שהיה עונק את השמש כשראו אותן מרגלים נתייראו (שם במד' טז). — ובסהמ"א: מרוב גובה קומתן דומין כאילו צוארם נוקב ועונק בנקב שהחמה יוצאה בו (רש"י, סוט' לד:).

— הִפע', הֶעֱנִיק, הַעֲנֵיק, תַּעֲנִיק, — א) הֶעֱניק לפלוני, נתן לו מתנה וכדומ': וכי תשלחנו (את העבד העברי) חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם הַעֲנֵק תַּעֲנִיק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יי' אלהיך תתן לו (דבר' יה יג-יד). — ובתו"מ: ומנין שאם הענקת לו פעם אחת תעניק לו אפילו מאה פעמים ת"ל הענק תעניק (ספרי שם קיט). וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים הענקתי לך ושניתי לך אף אתה הענק לו ושנה לו (שם קכ). אילו שמעניקין להם היוצא בשנים וביובל וכו' אבל היוצא בגירעון כסף ובמיתת האדון אין מעניקין להן (ירוש' קדוש' א ב). ר' מאיר אומר בורח אין מעניקים לו ויוצא בגרעון כסף מעניקים לו ר"ש אומר ארבעה מעניקים להם וכו' (קדוש' טז:). אם מתברך הוא על רגלו מעניק לו ואם לאו אינו מעניק לו (ראב"ע, עבדים ב). — ובסהמ"א, בהרחבה, נתן מתנות רבות: היה בורא אותנו מתחלה באותו העולם שכולו טוב וכולו ארוך ומעניקנו אותו הטוב הצפון מעת היותנו (ר"נ, ברכ', הקד'). השתדל בכחך לשבח ולפאר האמת והצדק ורודפיו ומחזיקיו ולגנות השקר והרשע ועוזריו ומעניקיו (שלמה אלעמי, אגרת המוסר, הפה והלשון כג).לא תלכו ריקם כי הם יעניקו לכם מג' מינים כסף וזהב ושמלות (חזקוני, שמות ג כא). — ואמר הפיטן: לגאון ולגודל ארוחות היעניקם לחם הקדשים היות מזון חוקם (Elbog., Stud. 174). — ואמר המשורר: מי העניק להם כל ימי עולם נראה לרעיוני מי הקשה אליו וישלם (רמב"ע, מי אל נסתר). כי כל מבקשי יוצרם כמה נעימות העניק להם ומה נעשה יקר (ר"י חריזי, הענק י). ובין העמרים תלקט ולא יכלימוה ומברכתם יעניקון לה ומן הצבתים שול ישולו לה (הוא, תחכמונ' ד). כאלו בחלה בי או כאלו תמול לא העניקתני שללה (עמנו', מחב' א). — ב) ומליצה, *הֶעֱנִיק חמה, לבש את החמה כענק על צוארו, היה גבוה יותר מן החמה: ילידי הענק שמעניקין2 חמה בקומתן (סוטה לד:). — ואמר הפיטן: בצוארון וכותרת וגולה כסיל כימה וחמה מעניקים הדר קומתך אילן טוב שתולה רשפי אהבתך חזקים (ר"א עראקי, ספ' הפזמונים קיד, למ.).

— הָפע', °הָעֳנַק, ביכ' מָעֳנָק, מוענק, — שהעניקו אותו, שהיה לבוש כמו ענק על הצואר, ואמר הפיטן: חי הרים בנפלאות מובהקות זמנו לתשבי בכרמל וללבש ארגמן מוענקות (גנזי שכטר ג, דודסון 85ו).