ש"ז, מ"ר עֲנָקִים, — שם עָם שבחברון לפנים, שהוא גבה קומה מאד: ושם ראינו את הנפילים בני עֲנָק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם (במד' יג לג). עם גדול ורב ורם כַּעֲנָקִים (דבר' ב י). עם גדול ורם בני עֲנָקִים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני עֲנָק (שם ט ב). — ובמדר', בהרחבה, כל אדם גבה קומה ביותר, Riese; géant; giant: ז' שמות נקראו להם אמים וכו' ענקים עווים נפילים (מד"ר בראש' כו). מהם (מבנות קין והמלאכים) נולדו הענקים המהלכים בגובה קומ' ומשלחים ידם בכל גזל וחמס (ר' צדוק, פדר"א כב). — ובסהמ"א: הלא אדם אחד כשמדבר עם ננס וענק הלא פונה כנגד פני הענק ולא כלפי גופו (ספ' חסידים, תתתשפה). ומשם (מטורטוסה) הלכתי שני ימים לעיר טרכונה הקדמוניה והיא היתה מבנין ענקים ויונים ולא נמצא כבנין ההוא בכל ארצות ספרד (ר' בנימין, מסע', גרינהוט 2). אדם ענק לפעמים בזבוב נחנק (עמנו', מחב' יא). וירחיב (יהודה מכבי) את כבוד עמו וילבש שריון כענק ויתאזר בכל כלי מלחמה (תרג' ספ' חשמונ', קובץ על יד ז). אירקוליש האחרון הענק וכו' הרג לנחשים וכו' (יוחסין השלם ו). — נהר עֲנָק: נהר נק שתי מלין הן ונהר ידוע הוא בבבל והוא נהר ענק ומנהר פרת הוא נושא (תשו' גאו' הרכבי רפ). — ואמר המשורר: ואלו בא חגב יוני' בם שגב ורכב על כל גב ונחשב כענקים (ראב"ע, נדוד הסיר אוני). — ובהשאלה: וכל המשוררים הענקים הם כחגבים בעיניו (ר"י חריזי, תחכמונ' יח). הענק הגדול שבכחות החומר (רשב"ץ דוראן, תפארת ישראל, סעוד' מצוה, קצג.).