°, עסקה, עיסקא, ש"נ, מ"ר עֲסָקוֹת, — א) כמו עֵסֶק, ב) מסחר שנעשה בכסף של הלואה ושהמלוה נעשה בו שותף: שאם תאמר נעשה כולי עיסקא הלואה אסור לו למלוה ליטול ריוח שנראה כריבית ואם תאמר נעשה לכולו עסקא פקדון וכו' (תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק', 39). יורינו אדוננו בראובן נתן לשמעון מעות בעיסקא וכו' יודיענו מחסדו אם יכול ראובן לגבות עסקתו מהנדוניא הנז' וכו' אם לא שעשאה ממעות עסקת ראובן וכו' (ר"י אבן מיגש, שו"ת, קסט). וכל שכן אם נתן ראובן לשמעון ממון בתורת עסקא ונתן שמעון מהממון ללוי בעסק שמשביע ראובן ללוי שבועת השותפים דהא הוא מרי דנכסי לבדו וזה שלוחו (הלבוש, שותפין קעו ל). היה מחוייב לשלם לי במעות מזומנים ואותם נתתי לו בשאר עסקותיו וגם אם הפסיד ביין אין לי חלק בו כי איך יתן לי ריוח מן עסקותיו אם לא הרויח ביין המכור לי (ר"ד מפריזנהוזן, מוסדות תבל, התנצלות). — שטר עִסְקָא, שטר של הלוה למלוה בענין שותפות העִסְקָא: ואם המלוה אינו מאמין ללוה על ההפסד בקרן או בריוח אזי יכתוב בשטר העסקא שאין הלוה נאמן וכו' ומשמע דוקא הכא שהוא בשטר עסקא אבל בהלואה ממש וכו' (בה"ט, יו"ד הלכ' רבית, קסז.). — ב) כמו עסק א): שלא היה עסקתם אלא עסקת התורה ודקדוקיה וטעמיה (קונטרס הדקדוק, פוזננסקי 11).