עַפְצָה
° 1, ש"נ,— כמו עֶפֶץ: המוציא עור שלא נתעבד כלל אלא עדיין הוא רך שיעורו כדי לצור משקולת קטנה שמשקלה שקל היה מלוח ועדיין לא נעשה בקמח ולא בעפצה שיעורו כדי לעשות קמיע היה עשוי בקמח ועדיין לא נתעבד בעפצה שיעורו כדי לכתוב עליו את הגט (רמב"ם, שבת יח יד).
1 [מן הארמ' עפצא, אפצא.]