ש"ז, מ"ר עֳפָרִים, — א) הילד של הצבי והאיל, Rehkalb; faon; faun: דומה דודי לצבי או לְעֹפֶר האילים (שה"ש ב ט). סב דמה לך דודי לצבי או לְעֹפֶר האילים על הרי בתר (שם ב יז). שני שדיך כשני עֳפָרִים תאומי צביה הרעים בשושנים (שם ד ה). — ובמדר': כשני עפרים למה מדמה אותן (את משה ואהרן) כעפרים שאין לך עניו בכל החיות כעפרים (מדר' שה"ש ד ה, גרינהוט, לד.). — ואמר הפיטן: מגר באף מעציבי נחלני חמדת צבי מדמה לעפר נציבי דומה דודי לצבי (ר"מ בר' קלונימוס, אפיק רנן, יוצ' ב פסח). — ואמר המשורר: עפרים אך במלחמת חכמים בפיהם יטרפו את שחליהם (רמב"ע, לבבי יחרד, Monatsschr. 1896, 196). ולו חן עפרים וזוהר מאורים ושאגת כפירים ונדבת עננים (הוא, שירת ישראל, הלפר, קעב). ואם דמעות עפרים על לחייהם ואם על הורדים הרסיסים (ר"י הלוי, הרוח מור, Orient 1851. 372). — ואמר המליץ: ויעלים ועפרים ופראים בין שיחים ינהקו ומריאים בין דשאים ינאקו (ר"י זבארה, שעשוע' ב, דודסון 21). ונקראתי במערכת עפרים לא במערכת גבורים (ר"י חריזי, תחכמונ' מח). צבי ידמה ברואותיו לעופר וצוארו אבל אין לו קרניו (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 19). — ובהשאלה אהוב, ואמר המשורר: עופר תנה אודם שפתיך מגדי ועסות שדך אשכר (רמב"ע, התרשיש ב ג). בקשו אנשי חשק וראו על תבל אם יולד זכר כי ימצא כל חושק צירי יולדה עם עפרו זכר (שם ד כו). ובהתחברות עפר אל עפרה יפה פיה שכל תעטה כרקמה ויפי תעדה כחליה (ר"י הלוי, אהבי נער). ימהר לחזות עפרי אהבים מחברים בכפה רעננה (הוא, אמור אל). צבאות חמדו עופר טהור גוף שמו נזכר בסוד מקהל אמונות (ראב"ע, צבאות חמדו). שעו מני ומספד אעשה לי לנוד עופר אשר הוא שר צבאים (הוא, שעו מני). צרור מר ומבחר עפרים זכרו כנרד וכפרים (הוא, איך ישליו). איה עופר ידידות נפש מושלה בנפשים ברח ונטש בקרבי אהלי תשוקתו נטושים (הוא, איה עופר). וכללתי בספר הזה משלים רבים וענינים ערבים וכו' וחשק עפרים וגנים וכפרים וכו' (ר"י חריזי, תחכמונ', הקד' 11). אני רעיה בינותי בספרים שלוחים אלי מאת בני העפרים (עמנו', מחבר' ג). הגד עופר אם לא תדע כי בנדודי הכה לבי (שם ד). ולנוה הידיד ירחב ויארך ויאסוף בו עפריו החמודים (ר"מ דרעי, אמור לזמן, לקו"ק פב). — ב) *בהשאלה, בחור, עלם: עפר וכו' עופר1 עלם על מליאתו נברא (ר' יהודה בר סימון, מד"ר בראש' יד, תיאוד'). מי מנה עפר יעקב מי מנה עפרים שיש בהן שהגיעו לעונת אשה וכובשין את יצרן (ילמדנו, הובא בערוך ערך עפר). כמה עפרים יש בהן בישראל שאין עסוקין בדברי זיין (סדא"ר, רמא"ש 116). מי מנה עפר יעקב כמה עפרים יש בהן בישראל ועוסקין בדברי תורה שנאמר או לעופר האילים (ילק' במד' תשסו).