ש"נ, סמ' עֲצַת, כנ' עֲצָתִי, עֲצָתְךָ, עֲצָתוֹ, עֲצָתָם, מ"ר עֵצוֹת, כנ' עֲצָתָיִךְ, — א) מה שיֹעץ אדם לחברו לעשות כך וכך בענין מהענינים,  Rat; conseil; counsel, advice: הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם (שפט' כ ז). סכל נא עֲצַת אחיתפל יי' (ש"ב יה לא). והפרתה לי את עֲצַת אחיתפל (שם לד). ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עֵצָה מה נעשה ויאמר אחיתפל אל אבשלום בוא אל פלגשי אביך וכו' וַעֲצַת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלהים (שם יו כ-כג). ויאמר חושי לא טובה הָעֵצָה אשר יעץ אחיתפל בפעם הזאת (שם יז ז). ויאמר אבשלום וכל איש ישראל טובה עֲצַת חושי הארכי מֵעֲצַת אחיתפל (שם יד). ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עֲצָתוֹ ויחבש את החמור וכו' ויחנק (שם כג). ועתה לכי איעצך נא עֵצָה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה (מ"א א יב). ויעזב (רחבעם) את עֲצַת הזקנים אשר יעצהו (שם יב ח). וידבר אליהם בַּעֲצַת הילדים (שם יג). עצו עֵצָה ותפר (ישע' ח י). ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עֵצָה וגבורה (שם יא ב). אך אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עֵצָה נבערה (שם יט יא). נלאית ברב עֲצָתָיִךְ1 יעמדו נא ויושיעך הברו שמים החזים בכוכבים מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך שם מז יג. כי לא תאבד תורה מכהן וְעֵצָה מחכם ודבר מנביא ירמ' יח יח. ותורה אבד מכהן וְעֵצָה מזקנים. יחזק' ז כו. אשרי האיש אשר לא הלך בַּעֲצַת רשעים תהל' א א. עֲצַת עני תבישו כי יי' מחסהו שם יד ו. בַּעֲצָתְךָ תנחני ואחר כבוד תקחני שם עג כד. מהרו שכחו מעשיו לא חכו לַעֲצָתוֹ שם קיט כד. לא אבו לַעֲצָתִי נאצו כל תוכחתי (משלי א ל). לי עֵצָה ותשיה (שם ח יד). דרך אויל ישר בעיניו ושמע לְעֵצָה חכם (שם יב יה). מים עמקים עֵצָה בלב איש ואיש תכונה ידלנה (שם כ ה). מחשבות בְּעֵצָה תכון ובתחבלות עשה מלחמה (שם יח). עמו חכמה וגבורה לו עֵצָה ותבונה (איוב יד יג). לי שמעו ויחלו וידמו למו עֲצָתִי (שם כט כא). כי המה היו לו יועצים אחרי מות אביו למשחית לו גם בַּעֲצָתָם הלך (דהי"ב כב ד-ה). כי עשית זאת ולא שמעת לַעֲצָתִי (שם כה יו). — ובתו"מ: בן ארבעים לבינה בן חמשים לעצה (ר' יהודה בן תימא, אבו' ה כא). נדב ואביהוא לא נטלו עצה ממשה איש מחתתו איש מעצמו יצאו ולא נטלו עצה זה מזה וכו' הכניסוה בלא עצה (ספרא שמיני, מכילתא דמילואים). לא היה לו להסתכל באלה שעשו דבר שלא בעיצה (שם פרש' נדב ואביהו, כ"י ביה"מ שכטר). ומכת פרושים זה שהוא נותן עצה ליתומים להבריח מזונות מן האלמנה (ירוש' סוט' ג ד). משמת ר' יהושע פסקו עצות טובות ומחשבות טובות מישראל (שם ט יז). הלכו (יהודה בן שמוע וחביריו) ונטלו עצה ממטרונית אחת שכל גדולי העיר מצויין אצלה (ר"ה יט.). אם אתה שומע לעצתי גרשה (גיט' נח.). אם אתה שומע לעצתי רומסם (אלעזר בן פועירה, קידוש' סו.). ועייץ ליה עצות רעות (שם פ:). עצה טובה השיאן הכתוב (לבנות צלפחד) שלא ינשאו אלא להגון להן (ב"ב קכ.). עצה שיש בה דבר ה' היא תקום לעולם (סנה' כו:). בג' דברים אני אוהב את בני במזרח שאינן נושכין ואוכלין וכו' ואין נוטלין עצה אלא במקום רווח (רשב"ג, מד"ר בראש' עד). בעצה שנתן (בלעם) בה נפל (שם במד' כ). מה ראה ממוכן לקפוץ בעצה תחלה מכאן שהדיוט קופץ בראש (שם אסת' ד). ארורים הם הרשעים שהם מתעסקים בעצה רעה על ישראל כל אחד ואחד יועץ לפי דרכו ואומר עצתי טובה מעצתך (ר' לוי, שם ו). אתר בחור נאה וחכם ובעצתי אל תסתכן (תנחומ' האזינו ח). בני איעצך עצה נכונה ואל תט מעצתי (שם). ר' אלעזר בן ערך שהיה יועץ עצות ומתקיימות ומצליחות (מדר' תהל' א). — ובסהמ"א: אמר החכם הטובה שבבהמות צריכה לשבט וכו' והדעתן שבאנשים צריך לשאול עצה (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, 32). מי שבטח בעצתו תעה ומי שסמך בששכלו נכשל (שם 80). הטוב שבסוסים צריך לרסן וכו' והפקח שבאנשים צריך לעצה (המאירי בית הבחירה, פי' אבו' א ז). שאפי' משכיל שבמשכיל צריך מעצת זולתו (שם). — ואמר המליץ: העצה בטרם תחול הרעה היא עצת חכמה ודעה ואחרי בא הצרה היא עצה  נבערה (ר"י בן זבארה, שעשוע' ב, דודסון 21). אל תשמעו אישים עצת נשים אל יט לבבכם אחרי דרכם מה טוב ומה נעים נאם אומר שאלו עצתן ועשו הפכן (יוסי בן יהודה, ניב שפתים, כ"י Jews'. College, לונדון). ואם לעצה יש למלך יועצים וחכמים ובמקום העצה שם הישועה (משלי סנדאבר, מב.). היינו דאמרי אינשי ללועזים בלעז קח עצת החכמים וקיים כל דבריהם והזהר ולא תעשה כמעשיהם (שארית הנחלה נד). הקב"ה אינו רוצה שזה המקטרג יצא ריקם מלפניו הואיל והוא נוטל את חלקו וכו' יש לתת לו עצה וכו' (ר"מ בר שם טוב, הנפש החכמה יז). — ואמר הפיטן: עצתך אלישיב יבין (Kahle, Masor d. West, א). משופרים ולו עצות יעוצים אשר במו ידידיו נעזרים (גנזי שכטר ג, דודסון 249). ומה נענה אבי חכמה ומוסר ומה נאמר אבי עצה ומשרה ביום אהיה אני עם כל חשוקי ואתה עם חשוקיך בצרה (עמנו', מחב' ח). — ואמר המשורר: אחי עצה כמו שחר מאירה בעת צרה לצלמות מדמה וכל מלך לאור פניו יהלך וכל פנים תכסמו כלמה (ר' יוסף בן חסדאי, הלצבי חן, שער השיר, 28). — איש עֵצָה, יועץ: מי תכן את רוח יי' ואיש עֲצָתוֹ ידענו (ישע' מ יג). — ובעל עֵצָה, רגיל בדבור. — ב) בינה, כח השכל להבין דבר לאמתו  Verstand; discern(e)ment:  כי גוי אבד עֵצוֹת המה ואין בהם תבונה לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם וכו' (דבר' לב כח-כט). — ובתו"מ: מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו ניטלה עצה ממנו ואין אנו יודעין לדון דיני נפשות (מגיל' יב:). אמר להם (תלמי המלך לע"ב זקנים) כתבו לי תורת משה רבכם נתן המקום עצה בלב כל אחד ואחד להסכימה דעתן לדעת אחת (מסכ' סופר' א). — ובסהמ"א: המין השני הם המפורסמות והם העצות ר"ל המצות הגלויו' שנתפשטו בכל האומות או ברובם (ר"י א"ת, רוח חן ו, טז:). ולא סרו הקדמונים מלומר שהעצה הוא ראש המוסר (סוד הסודות לאריסטו, IV, 43 גסטר). והוכחנו שחקי החכמה והן חקי אלהים ותורותיו מתוארים בספרי הקדש עצות ושבכל מקום שנזכר לשון עצה סתם ענינו משפטי התורה וחקותי' (רנה"ו, יין לבנון, פי' אבו' א, ז.). ושמשו ת"ח בישיבה והגיעו לכלל עצה לדון להורות ואצלם נעשית התורה קנין נפש (שם ב, כז:). — ג) זָמָם שאדם זֹמֵם במחשבות רבות ומחליט לעשות,  Plan, Anschlag; projet; plan, scheme:  בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מַעֲצָתוֹ (הוש' י ו). והמה לא ידעו מחשבות יי' ולא הבינו עֲצָתוֹ כי קבצם כעמיר גרנה (מיכ' ד יב). האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבאה עֲצַת קדוש ישראל ונדעה (ישע' ה יט). הביאו עֵצָה עשי פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים (שם יו ג). זאת הָעֵצָה (לשבר אשור בארצי) היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים (שם יד כו). כל אשר יזכיר אתה אליו יפחד מפני עֲצַת צבאות אשר הוא יועץ עליו (שם יט יז). אודה שמך כי עשית פלא עֵצוֹת מרחק אמונה אמן (שם כה א). גם זאת מעם יי' צבאות יצאה הפלא עֵצָה הגדיל תושיה (שם כח כט). הוי המעמיקים מיי' לסתר עֵצָה והיה במחשך מעשיהם (שם כט יה). הוי בנים סוררים נאם יי' לעשות עֵצָה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי (שם ל א). אמרתי אך דבר שפתים עֵצָה וגבורה למלחמה (שם לו ה). אמר עֲצָתִי תקום וכל חפצי אעשה (שם מו י). ואתה יי' ידעת את כל עֲצָתָם עלי למות (ירמ' יח כג). ובקתי את עֲצַת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם (שם יט ז). גדל הָעֵצָה ורב העליליה אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם (שם לב יט). לכן שמעו עֲצַת יי' אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן (שם מט כ). כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עֵצָה וחשב עליהם מחשבה (שם ל). אלה האנשים החשבים און והיעצים עֲצַת רע בעיר הזאת (יחזק' יא ב). והיה כהן על כסאו וַעֲצַת שלום תהיה בין שניהם (זכר' ו יג). עד אנה אשית עֵצוֹת בנפשי יגון בלבבי יומם (תהל' יג ג). יתן לך כלבבך וכל עֲצָתְךָ ימלא (שם כ ה). יי' הפיר עֲצַת גוים הניא מחשבות עמים (שם לג י). רבות מחשבות בלב איש ועֲצַת יי' היא תקום (משלי יט כא). אין חכמה ואין תבונה ואין עֵצָה לנגד יי' (שם כא ל). לכד חכמים בערמם וַעֲצַת נפתלים נמהרה (איוב ה יג). ועל עֲצַת רשעים הופעת (שם י ג). יצרו צעדי אונו ותשליכהו עֲצָתוֹ (שם יח ז). עֲצָת רשעים רחקה מני (שם כא יו). מי זה מחשיך עֵצָה במלין בלי דעת (שם לח ב). וסכרים עליהם יועצים להפר עֲצָתָם (עזר' ד ה). וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כַּעֲצָת השרים והזקנים יחרם כל רכושו (שם י ח) ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עֲצָתָם ונשב כלנו אל החומה (נחמ' ד ט). כי בְעֵצָה שלחהו סרני פלשתים (דהי"א יב כ). — ובמשמ' תורה: ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בַּעֲצָת אדני והחרדים במצות אלהינו (עזר' י ג). — ובתו"מ: שלשה היו באותה עצה (ללחץ את ישראל במצרים) בלעם ואיוב ויתרו (בשם ר' סימאי, סוט' יא.). בן יפונה הוא בן שפנה מעצת מרגלים (שם יא:). מן הארץ ההיא יצא אשור מן העיצה ההיא יצא אשור (מד"ר בראש', תיאוד' 347). — ובסהמ"א: למדך מאיזה עצה קפץ הנחש עליהם (רש"י, בראש' ג ב). ואמר שחכם נכנס על אנשים שהיו חולקים בדברים אמר להם לא תשלם לכם העצה אמרו לו ולמה אמר להם שהעצה היא ההסכמה (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, 10). כי אין העצה אלא הסכמה לעשות מעשה (רנה"ו יין לבנון, פי' אבו' א, יב:). — ד) °כמו מועצה ב) , חבר של יועצים: ואתה תדע שכל מיני אופני היועצים האלה אשר זכרתי לך פה הנה הנם היום הזה בעיר הגדולה ויניציא כי יש ביניהם העצה הגדולה שהיא יותר מאלף איש ויש עצה אחרת נקראת פרגח"יי שהיא ממאתים איש בלבד ויש עצה אחרת מארבעים אנשים אחרים וכו' (ר"י אברבנאל, פי' התורה, יתרו, ד"ה ואמנם בריבוי השופטים). — ראש העֵצָה: מהו שתועיל שכירות מראש העצה שבהמבורג (ר' צבי אשכנזי, שו"ת א ו). — בית העֵצָה: יצאו אשתו ובניו לבית העצה בבכי וצעקה (ר' שבתי סופר, סליח', השחר ב, 151).