* סימן התקופה חסר במקור, ש"נ, שה"פ מן עָצַר, — א) סתימת הנקבים שבגוף: כי עצור עצר נאמרה עצירה בפה עצירה בגרון עצירה באוזן עצירה מלמעלה עצירה מלמטה (מד"ר בראש' נב). — וסתימת כלי הלידה: והיה אברהם מתפלל וכולם מתרפאים מן עצירתם (פסיק' רבת' מב). — ובסהמ"א: מכה אשר לא הורגלה לבא על בריה באה לנו על ידך עצירת כל נקבים של זרע ושל קטנים ורעי ואזנים וחוטם (רש"י, בראש' כ ט). עצירת השתן יקרה אם בסבת הכליות ואם בסבת המקוה וכו' ואם יהיה עצירת השתן מפני דם קרוש וכו' יתמיד החולה לישב במים (ר"מ אלדבי, ש"א ד, ס:.). הנזק הראשון עצירת השתן  השני איחור השתן (ר"ט כ"ץ, מעשה טוביה, בית חדש ד ב). ירקונא ירקון חולי עבור פיזור המרה ותוליד אותו לפעמים עצירת השתן ובפרט אם אדם התחיל להשתין ולא שלם (ר"ד רופא, מלון צמח דוד, נכריות, פח.). — ואמר הפיטן: וירפא אותם מעצירת רחמים (אשר מי יעשה כמעשיך, שחר' ב ר"ח). — *עֲצִירַת גשמים: ומה חרי אף האמור [כאן] עצירת גשמים וגלות אף חרי אף [להלן] עצירת גשמים וגלות נמצינו למדים שכל מקום שנאמר חרי אף חמשה מיני פורעניות הם חרב וחיה ודבר ועצירת גשמים וגלות (ספרי דבר' מג). נאמרה עצירה באשה שנאמר וכו' ונאמרה עצירה בגשמים דכתיב וכו' (ריש לקיש משום בר קפרא, תענ' ח.). — ואמר המשורר: ולמה בעצירה ישעה תפלת חסידיו (ראב"ע, שאלות, כהנא ב, 25). — עֲצִירַת החזה, שִׁעוּל: בטוניקא מין עשב ידוע טבעה חמה ויבשה יפה לכאב הראש גם להפירת המרה לעצירת החזה לקשי הכבד והטחול (ר"י צהלון, אוצה"ח ו כו). — עֲצִירַת כֹח: ומליצת עצירת כח נופל מי שנבעת ומפחד מעשות דבר שהוא מחזק טבעו ועוצרו לעשותו (רנה"ו, יין לבנון, פי' אבו' ג ח, מא:). — ב) במשמ' סחיטה: והוא שתשים אחד מאלו השמנים במכתש העופרת וכו' עד שיתעבה וזה הוא שיקרא עצירת העופרת (ס' הטחור' להרמב"ם, הוצ' קרונר). ועצירת התפוחים מחזיק האיצטומ' ומונע הקי ונוהגין להשקותו למי שיש לו עלופים וכו' והרב  העשוי ממנו והוא שלוקחין עצירתו ומבשלים אותו עד שיחסרו השלש רביעיות (מפתח הרפואה, כ"י בריט' מוז').