קל אינו נהוג.

— נִפע', נֶעֱצַל, תֵּעָצְלוּ, — נעצל פלוני לעשות דבר, היה עָצֵל, לא נזדרז לעשות, träge sein, zögern; être paresseux, hésiter; to be sluggish, hesitate: קומו ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל תֵּעָצְלוּ ללכת לבא לרשת את הארץ (שפט' יח ט). — ובסהמ"א: ומה טורח יש כאן למה נעצל מהן (מהברכות) והוא בחסדו לא הלאנו ולא הוגענו כדכתי' וכו' (ר' שמואל בן חפני, שערי ברכות, אוצ' הגא' א ב, לוין, 65). ואם תוך שלשים יום או דעתך לשוב או לפנותו ולבער לא נעצלת אתה את נפשך הצלת (הגדה מצוירה ומנֻקדה, כ"י בריט' מוז'). ועד מתי תהי נעצל ונחלש אזר כח כמו גבור והואל (חריזי, הענק פא).

— הִתפ', *הִתְעַצֵּל, נִתְעַצֵּל, — כמו נפע': מפני מה הרחוקים מותרים מחצות היום ולהלן מפני שהיו יודעין שאין בית דין מתעצלים בו (בהקרבת העומר) (מנח' י ה). למה אתם מכניסין עצמיכם למספק הזה המרובה חזקה שאין ב"ד מתעצלין (רב חסדא, ירוש' חלה א א). מימיו לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן (תמי' ב ב). יצתה בת קול ואמרה להן כל מי שלא נתעצל בהספידו של רבי יהא מבושר מחיי העולם הבא (ירוש' כלא' ט ד). כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו שנאמר וכו' (ר' יהודה אמר רב, שבת קה.). יחיד שנתעצל ולא בא מביא גדי וקרניו מצופו' כסף ועטרת של זית בראשו (ר' זעירא, ירוש' ביכור' ג ג). וישרוף בשחרית תפתר שנתעצל ולא שרף (שם פסח' א ח). מה אם דבר שמצותו לכן היא היתה נקראת כת עצלים מי שהוא מתעצל במצוה על אחת כמה וכמה (ר' אבון, שם ה ז). האשה שאמרה הרי עלי קן מביאה דמי קן ונתנהו בשופר ואוכלת בקדשי' ואינה חוששת שמא נתעצל בהן (שם שקל' ו ה). אם אומר את כן אף הוא מתעצל ואינו קורא (שם מגי' ד א). אנשי משמר שזכו בקרבן בשבתן נתעצלו ולא הקריבוהו מוציאין אותו מידן (שם ב"ק ט יא). ועל ידי שנתעצל משה במילה ביקש המלאך להורגו (ר' יודה, שם נדר' ג יד). אמר המלך כל מי שמתכשר במלאכתו יטול שכרו משלם וכל מי שמתעצל במלאכתו ינתן בדימוס (מד"ר שמות ב). חביבה מילה שלא נתלה משה עליה אפי' שעה אחת לפיכך כשהיה בדרך ונתעסק במלון ונתעצל למול אליעזר בנו מיד ויפגשהו ה' ויבקש המיתו (שם ה). בעצלתים ימך המקרה על ידי שנתעצלו ישראל מלעשות תשובה בימי ירמיה ימך המקרה (שם ויקר' יט). על ידי שהאדם הזה מתעצל לכסות את ראשו כראוי ימך המקרה (שם). על ידי שהאשה הזו מתעצלת מלכסות את עצמה כראוי ימך המקרה (שם). ולפי שנתעצל (משה) לא ידע איש את קבורתו (שם במד' כ). עמד (העצל) משנתו בבוקר נתנו לפניו לאכול הוא מתעצל לתת לתוך פיו (שם דבר' ח). כך אמרו בבנין ביתו נתעצל בבנין ביה"מ היה זריז ולא נתעצל (שם שה"ש, שיר). ע"י שנתעצלו ישראל לעשות גמול חסד ליהושע (שם רות א). על ידי שנתעצלו ישראל מלחנות בהר סיני ימך המקרה (שם). — ובסהמ"א: [אמ' לו אגריפס לעבדו משום שנ]תעצלת בתבשיל אמ' לו לא נתעצלתי בתבשיל (גנזי שכטר א, 2). והיו עומדין בדבריהן עד שנתעצל אחד מהן ולא פרנס שדה חברו וכו' (שם 124). ואני התעצלתי לכתוב אותם כלם כי אם כתבתי מעט מאגרותיהם (יוסיפון רמג). והוא מתעצל לעיין בחכמתו וסברתו ברפואת הרופא לדעת אם הוא מתעסק בענינו על דרך נכונה אם לא (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ג). והשנית שיהיה יודע בו עם אהבתו שאיננו מתעלם ממנו ולא מתעצל בחפצו אבל הוא יודע בו שהוא משתדל ומסכים לעשותו (שם הבטחון ב). אין ראוי לאדם להתעצל מלחקור כל זה בשכלו (הוא, רוח חן ו). ועל כן צריך שישתדל בזמן שהוא יכול להרויח ושלא יתעצל בזה אם יסייעהו המזל (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' 17). על כן יש לך לראות דרכיה (של הנמלה) ולהתחכם ואל תתעצל (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי ו ח).

— פִע', °עִצֵּל, — עשה שיהיה עָצל: שאם היה קר ויבש לרוב היה מעצל את הלב ומקרר את הרוח והדעת מלהבין ומלחשב (ר"ש דונולו, חכמוני ד). האגסים קרים וכבדים מקררים את הגוף משפיעים להשביע ולהטריח על הגוף ומעצלים את האדם מכבים חום הקרביים (אסף 30.). וכאשר יתיאש היצר מספק אותנו בכל מה שקדם זכרו ישתדל לעצל אותנו במעשי העבודה (ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה ה). ואל ישיאך מה שאתה רואה מהשתדלותם ואל יעצלך מה שאתה רואה מרפיון המקבלים (הוא, הכוזרי ג לז). הנה השומן המופלג מעצל הגו מהתנועה וההתעוררות וההתעסקות (קאנון ד ד ד ה).