* 1, ש"ז, מ"ר עֲצִיצִים, עציצין, — מין כלי חרס: הסייד ששכח עציץ בבור ונתמלא מים אם היו המים צפים על גביו כל שהן ישבר ואם לאו לא ישבר (ר' אליעזר, מקוא' ב ח). — ובסהמ"א: פי' כלי ברזל הוא וברייתו כעציץ של קנקן (ערוך ערך אבל). — *ובפרט לזריעה: אילו ניטלין אחד מששים גידולי תרומה וכו' ותרומת עציץ ותרומת אפטרפין (תוספת' תרומ' ה ז). אין בודקין את הזרעים בגללים ובעציץ אבל בודקין אותן באדמה (שם שביע' א יב). — ובסהמ"א: כשרוצים לעשות חופה נותנין שעורין בעציצין עד שיצמחו ומוציאין אותן לפניהם כלומר כשם שצמחו אלו כך יפרו חתן ןכלה (ערוך ערך אסנתא). אם הקנה בעל העציץ עציצו לבעל הבית כיון שמשך בעל הבית הזרעים קנה דהא עציץ מטלטלי ומטלטלי נקנין במשיכה (לבוש, מקח וממכר רב י). — *עָצִיץ נקוב: עציץ נקוב ה"ז כארץ תרם מהארץ על עציץ נקוב מעציץ על הארץ תרומתו תרומה (דמאי ה י). עציץ נקוב  מקדש  בכרם אם הוסיף במאתים אסור (כלא' ז ח). עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים ושאינו נקוב מכשיר את הזרעים (עוקצ' ב י). עציץ נקוב חייב במעשר ותרומתו אינה מדמעת ואין חייבין עליה חומש (תוספת' דמאי ה כה). הנותן עציץ נקוב על גבי עציץ נקובה חייב עליה משום קוצר ומשום זורע (בשם רבי שמעון בן לקיש, ירוש' שבת ז ב). עציץ שאינו נקוב מהו (ר' חנינא בר מניומי, מנח' ע.). — ומ"ר: נטע חמש גפנים בחמישה עציצין שאינן נקובין ועשאן שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב את אמר כרם הוא הפכו ויש כרם מיטלטל (רבי יודה בר פזי, ירוש' כלא' ז ח). העביר חמישה עציצין שאינן נקובין תחת גפן אחת תפלוגתא דרבי לעזר ורבי יוחנן (שם). — ומליצה, שותה בַּעֲצִיצוֹ, יחזיק באשה שנמאסת עליו: האונס שותה בעציצו והמפתה אם רצה להוציא מוציא (כתוב' ג ד). ולו תהיה לאשה מלמד ששותה בעציצו ואפילו היא חיגרת ואפילו היא סומא (ספרי דבר' רלח).