א. עָרַם
קל לא נמצא במקרא.
— נִפע', נֶעֱרַם, נֶעֱרְמוּ מים, נתקבצו זה על זה בגֹבַה, gehäuft werden; s′amonceler; to be heaped up: וברוח אפך נֶעֱרְמוּ מים נצבו כמו נד נזלים (שמות יה ח). — ובסהמ"א: מקוה שמימיו מרודדין כובש אפילו חבילי קש וחבילי קנים בתוך המים ומן הצדדין עד שיערמו המים למעלה ויורד וטובל לתוכן (רמב"ם, מקוא' ח יג). — ואמר הפיטן: שאוניהם נערמו ונצבו כגדרים תעובים בם ושגבו ישע קודרים (גנזי שכטר ג, דודסון 81).
— קל *עָרַם,— עשה עֲרֵמָה: למה נקרא עירם שהוא עתיד לערום תסווריות למלך המשיח (ר' חנינא צפוראה, מד"ר בראש' פג).